מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר חסידים — פרק שמ״ד

ראה כמה תעניות וצומות ובכיות ותחנונים אדם עושה כשבנו חולה כי נפשו מרה על בנו כ"ש שהיה לו לעשות בעשותו דבר עבירה שהוא אובד טוב הנפש לעולמים: