ספר חסידים — פרק ת״ס

נכרים שקוראים לבניהם בשם אביהם אין בכך כלום והיהודים מקפידים על כך ויש מקומות שאין קורין אחר שמות החיים אלא אחר שכבר מתו:

ספר חסידים ת״ס, א׳

אחרונים2 מחברים

פירוש קדמון

נכרים כו'. קאי על סימן הקודם לזה ואמר תדע שהנחשים כנגד המקפידים שהרי הירודים מקפידים שלא לקרות בניהם בשם אביהם והנכרים קוראים ואין בכך כלים אלא מפני שנכרים אינם מקפידים מפני זה אין בכך כלום א"כ ממילא מוכח שהניחושים כנגד המקפידים:

ברית עולם

ויש מקומות שאין קורין אחר שמות החיים וכו'. ונתנו סימן קראו בשמותם עלי אדמות. ולכל המנהגים אין אדם קורא בנו בשם עצמו אבל ראיתי במקום א' עד"מ איש יהודי שמו מרדכי וקרא שם בנו מרדכי והיה זר בעיני מאוד: