מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר חסידים — פרק תק״ג

כל העושה זכר לא יהיה זכר. אחד היה בונה בית הכנסת יפה ורצו הקהל לתת עמו ולהשתתף עמו במעות ולא רצה כדי שיהיה לו ולזרעו לזכר ולשם וכלה זרעו: