מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר חסידים — פרק תקל״ח
מי שיש לו עבד או שפחה נכרית גויה או יהדית ובעל הבית צוה לבנו קודם שמת הזהר שלא תשיב אותם לחוץ. ואמר הבן תקלה בא על ידיהם שהם נעשים סרסור לעברה שאל לחכם מה לעשות אמר החכם מצוה לקיים דברי המת ובדברים שלא יבא לידי עבירה. אבל אם בא לידי חטא אל יעשה: