מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר חסידים — פרק תרפ״ו

עם הארץ מותר לקרעו כדג ומגבו כגון רשע שרודף אחר חבירו להרגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת אל יאמר אדם איך אחלל שבת וי"ה או עם הארץ שבא להלשין למלך לאבד שונאי ישראל כמעשה קמצא ובר קמצא: