אל תבהל ברוחך לכעוס כו'. קשה ליה הלא אין לאדם לכעוס כלל כדמסיים הפסוק כי כעס בחיק כסילים ינוח א"כ למה אמר תחלת הפסוק אל תבהל וגו' הל"ל אל תכעוס כי כעס וגו' ומתרץ איש חסיד כו' ותלין כעסך כו' ור"ל אלא תמתין לילה אחת מלדבר ובלינת הלילה ינוח הכעס וממילא לא ידבר בשעת הכעס כשימתין לילה וגם לא יכעוס לעולם שבלינת הלילה ילך הכעס וזה נמי כוונת הפסוק שבא הכתוב ללמדך להועיל שלא תכעוס לעול' כי כעס וגו' והאיך תעשה שלא תכעוס לעולם ונתן לך עצה היאך תעשה שלא תכעוס אל תבהל וגו' אלא תלין כעסך לילה אחת ועצור ברוחך כו' כצוואת החסיד לבנו והא דאמר הפסוק מלת ברוחך משום שיש באדם שלשה נפשות נפש רוח נשמה והרוח מוליד הכעס לכך אמר אל תבהל ברוחך וגו' ומפני זה אמר נמי ועצור ברוחך כו' עיין אבן עזרא קהלת:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים