סייג לחסידות החי יתן אל לבו כו'. ר"ל חסיד נקרא מי שעושה לפנים משורת הדין כדאיתא לעיל סי' יו"ד ואין אדם נעשה חסיד לעשות לפנים משורת הדין אח"כ מתקן מה שעיות וקלקל ויעשה ג"כ כל מה שמחויב לעשות ואח"כ יעלה ממעלה למעלה לעשות ג"כ לפנים משורת הדין כמאמר הכתוב סור מרע ועשה טוב כ"א לא יסור מרע לא יבא במהרה לעשות מעשה הטוב כי עבירה גוררת עבירה כדאיתא לעיל סי' ע"ח ע"ש וא"כ אם יתן על לבו מקראות כו' הוא סייג לחסידות דמכח שיפשפש במעשיו ויסור מרע יבוא לעשות טוב ויעלה במעלות לעשות ג"כ לפנים משורת הדין ויבא לכלל חסידות:
במקראות ופגעי בני אדם וידע כו' ר"ל אם יתן על לבו כל מקראות שנעשים בעולם ויתן על לבו פגעי בני אדם ומכח זה וידע כי על חטאיהם היה להם כן ולא מקרה הוא ומפרש דבריו ומה ידע דבר זה ובדבר אשר זדו נפרע להם מדה כנגד מדה ובזה יודע דלא מקרה הוא אלא נעשה בכוונה מאת הקב"ה ליפרע לו על חטא שעשה מדה כנגד מדה מדה וזה שאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ואי' בתרגום במיא דימו לאבדם והם נאבדו במיה דבשלמא אי לא נפרעו מדה כנגד מדה אפשר לומר שמורה הוא מה שנאבדו אבל עכשיו שנאבדו במים מדה כנגד מדה מזה נודע דלאו מקרה הוא ובו ידעתי נמי כי גדול ה' מכל האלקים שאם יאמר אחד שבא לו דבר מע"ז פלונית תאמר לו שהוא שקר אלא הוא מקרה מאחר שאינו מדה כנגד מדה וזה שאמר הפסוק ואם באלה וגומר והלכתם עמי קרי והלכתי וגו' שבע על חטאתיכם ופרש"י שבע פורעניות על שבע עבירות האמורות למעלה ור"ל שתלכו עמי קרי לשון מקרה כפי' רש"י שתאמרו שפורעניות שבאו עליכם הם במקר' ולא בכוונה על חטאתיכם והכיתי וגו' שבע וגו' על שבע עבירות שעשו ומזה נראה שלאו במקרה הן הפורעניות אלא בכונה שבע פורעניות כנגד שבע עבירות שהרי ב' פעמים הכיתם שבע פורעניות על שבע עבירות דבשלמא בפעם א' שבע כנגד שבע י"ל אפשר שבמקרה אירע פעם אחד כן אבל בשני פעמים א"א לומר שבמקרה נעשה כן דבב"פ הוי חזקה לכך קאמר הפסוק נמי ואם בזאת וגו' עמי בקרי ר"ל שתאמרו שאפשר נמי שב' פעמים שבע כנגד שבע במקרה דב"פ לא הוי חזקם והלכתי וגו' שבע על חטאתיכם ושלש פעמים שבע כנגד שבע ודאי אי אפשר לומר במקרה אלא בכונה שבע על שבע עבירות מאת הקב"ה דג' פעמים הוי חזקה ודאי לכ"ע וזהו שאמר בפרשת בחקותי תחלה ואם עד וגו' שבע וגו' ואח"כ אמר ואם תלכו עמי קרי וגו' ר"ל שתאמרו כיון שלא נענשו אלא פ"א דבר מקרה הוא ויספתי וגו' וב"פ הוי חזקה ולא דבר מקרה הוא ואח"כ אמר ואם באלה וגומר קרי ר"ל שבאלה ב"פ נמי תאמרו מקרה הוא והלכתי וגו' בקרי וגומר ר"ל בקושי כיון דב"פ הוי חזקה ואתם אומרי' מקרה הוא ואח"כ אמר ואם בזאת וגו' בקרי ר"ל בזאת דהיינו ב"פ תאמרו מקרה הוא והלכתי עמכם בחמת קרי ר"ל כיון דשלש פעמים ודאי הוי חזקה לכ"ע ואתם אומרים מקרה הוא ע"כ והלכתי עמכם בחמת קרי וגו' וזהו הטעם מה שפליגא אי תרי פעמים הוי חזקה או שלש פעמים דמ"ד דוקא ג"פ הוי חזקה ס"ל דב"פ יוכל ג"כ להיות במקרה לכך ג"פ הוי חזקה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים