ספר חסידים — פרק תתקל״ה

אם אדם כותב בכתב יי להיות רמז להקב"ה יכול למחוק שהרי אמרו כ' דכי"י נמחק ל' דלי"י (אינו) נמחק. אבל אלהינו נ''ו אינו נמחק שכבר קידשו השם:

ספר חסידים תתקל״ה, א׳

אחרונים2 מחברים

פירוש קדמון

אם כו'. נ"א ל' דלה' נמחק אבל כו' שכבר כו'. ר"ל שני יודין שכותבים לרמז על הקב"ה יכול למחוק שאין בהם קדושת השם שהרי אמרו כו' שנכתבה עם כה' ול' שכתב עם לה' כיון שנכתבו לפני השם לא קדשו השם ונמחקו כ"ש שני יודין שלא נכתבו עם השם אלא שמרמזים על השם שאין בהם קדושת השם ונמחקו:

ברית עולם

אם אדם כותב יי רמז להקב"ה יכול למחוק וכו'. (נהירנא כד הוינ' טליא שראיתי בפי' ספרי כ"י למורינו הרב כמהר"א נחום ז"ל אשר לפי רוב ענותנותו שאלתיו ממנו שנסתפק במי שנהג ביום הושענא רבא לכתוב בערבה על הכותל ה' ישמר צאתך ובואך וגו' לסימן טוב וערב"ה שנתו באותיות מרובעות אם יוכל למחוק ה' שכתב במקום השם וכמדומני שהסכים שיכול למחוק ע"ב מה שזכרתי ויש סעד לדבריו מדברי רבינו ודוק היטב) ומהרדב"ז דפוס וינציא סי' ר"ו משמע דאינו יכול למחוק ועמ"ש אני הדל בשיורי ברכה י"ד סי' רע"ו ע"ש: