כי אחר דברי תלעיג וכי כו'. ר"ל דמלת תלעיג אינו לשון לעג אלא כנוי הדיבור בלשון לעג כמו מחייכו עלה במערבא שאינו לשון חוכא אלא הרגל לשונם כך היה שאמוראים היה להם לשונם בפני עצמם שהיו מורגלים בהם כן נמי לייט עלה אביי שודאי אין לומר לשון לעג שצריך אדם כו' עד שישקלם שלא יכולים להלעיג עליהם ואח"כ יאמרם או קודם שיאמרם ברבים יאמרם לחכם כו' ואם יאמר החכם שהם כן אז יאמרם גם ברבים ואי גי' אז יאמרו לחכם כו' הוי פירושו הכי שצריך אדם כו' עד שישקלם בדעתו שנכונים המה אז יאמרם לחכם כו' נמצא שאון לאדם לומר שום דבר עד שישקלם שראוי לאומרם וא"כ איך ואמר דברים שראוי' להלעיג עליהם כמו שאמר כי אחר דברי תלעיג אע"כ האי מלת תלעיג אינו לשון לעג אלא כנ"ל:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים