מצות לא עשה 98 שלא (א) לבעול בת הבן כו'. לכאו' יש לדקדק מדוע לא הביא רבינו ז"ל את הפסוקים של החמשה ל"ת הללו כמו שהביא ברמזיו וכמו שהביאו הסה"מ והיראים והחינוך וצ"ע, ועי' בחינוך מצ' קצ"ג שכ' דאפי' על בת בן ממזר ג"כ מוזהר אלא כתב א"ז בלשון אפשר אבל העיר מקלט מצ' קצ"ו והדינא דחיי כתבו א"ז בלשון ודאי והמנ"ח הביא ראי' לזה ממשנה מפורשת וממילא הד"כ בכל החמשה לאוין הללו וכ"נ מהדד"ח, ודע שנתעוררתי במל"ת הללו על דקדוק גדול בלאוין דעריות דמדוע כתב רבינו בהרבה שלא לבעל ובהרבה שלא לגלות וכ"כ בקיצור הסמ"ג שלו וברמזיו כתב בכולן שלא לגלות והסה"מ כתב בעריות דנקבות שלא לגלות ובעריות דזכרים שלא לבא ובחיבורו הלכו' א"ב ברמזיו דריש פר"א ברובם נקט שלא לבעול ובמיעוטן שלא לגלות או שלא לבא וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע כתב בכולן שלא לגלות וכ"כ החינוך העי"מ והאה"מ, והסמ"ק ברמזיו כתב בכולן שלא לבא וכ"כ המצה"ש וזה באמת טעמא בעי ולא באתי רק לעורר. ועוד מ"ש רבינו שלא לבעול הבת כתב ברמזיו ורבותינו למדוה יש מהן בק"ו ויש מהן בגז"ש כיוון בזה על פלוגתא דאביי ורבא סנהדרין דף ע"ו ועי' בסה"מ מל"ת של"ו שכ' אריכות בזה והחינוך מצ' קצ"ה ג"כ האריך מאד בפרטי דינים של המל"ת זו וכתב דעל בתו מנשואתו חייב שתי חטאות כמ"ש הרמב"ם הלכות א"ב פ"ב ורבינו דל"כ מזה אפשר דסובר כהראב"ד בהשגותיו שם שחולק על הרמב"ם וסובר דאין נפ"מ אלא לקברו בין רשעים חמורים עי' רהמ"ג ולח"מ שם וגם עי' בדד"ח מל"ת ק' שמפלפל דהיאך מנה הרמב"ם בת בנך ובת בתך לשתים הלא הם כתובים בפסוק אחד ומ"ש מעמוני ומואבי ופצוע דכה וכ"ש שלא מנאם לשתים. ועמ"ש רבינו שלא לבעול אשה ובתה כתב המרש"ל בביאורו וז"ל שלא לישא אשה ובתה גרסינן פירוש לאפוקי אם בא על הראשונה בזנות אז הוי השנייה כאשה נכרית אבל אם נשא אחת חייב על השנייה אפי' בביאת זנות וכן שלא לישא אשה ובת בתה נמי ל"ג לבעול מהאי טעמא וכן תמצא מבואר ברמב"ם פ"ב דא"ב עכ"ל וגם הדד"ח גרס ברבינו כן ובחינוך מצ' ר"ג ראיתי שברמזיו גכ"כ שלא לישא אשה ובתה וכ"כ הרמב"ם הלכות א"ב ברמזיו דריש פיי"א אבל בסה"מ מל"ת של"ז כתב הזהירנו מגלות ערות אשה ובתה וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע כתב שלא לגלות וצ"ל דלשון שלא לגלות סובל לפ' שלא לישא דהא החינוך גכ"כ בחיבורו שלא לגלות ואח"כ מפ' שאין החיוב אלא כגון שנשא, ומ"ש רבינו שלא לבעול אשה ובת בנה לפי הנ"ל גם כאן צריך להיות שלא לישא וכ"כ הדד"ח וגם במל"ח זו מפלפל אליבא דהרמב"ם דהיאך מנאה ועי' בנר מצוה סי' י"א אות קמ"ט מ"ש עליו וגם עי' במהר"ש מצ' ר"ה שכ' דברים עתיקי' במל"ת זו, ועמ"ש רבינו שלא לישא אשה ובת בתה עי' בדד"ח שמברר את כל פרט ופרט היטב:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים