מצות לא עשה 162 הזהירה (א) תורה שלא ליקח כופר להציל מגלות כו', במל"ת זו לא כתב רבינו מוזהרין ב"ד כמ"ש במל"ת קס"א אבל בקיצור הסמ"ג שלו כתב גם במל"ת זו ב"ד וכ"כ הרמב"ם הל' רוצח פ"ה הל"א וכבר דיבר הדינא דחיי מזה וז"ל ויש לדקדק קצת בדברי הרב המחבר למה שינה לשונו במצוה זו מלשון המצוה הקודמת שבמצוה הקודמת אמר מוזהרין ב"ד שלא ליקח כופר מן הרוצח וכאן כתב הזהירה תורה שלא ליקח כופר ולשון הרמב"ם ז"ל בהל' רוצח נוח לי שבכולם כתב והוזהרו ב"ד בין ברוצח בשוגג בין ברוצח במזיד גם בסה"מ לשונו מכיוון דבכלם כתב הזהיר מקחת כופר ופירושו הוא שהזהיר לב"ד וכמו שביאר בחיבורו הגדול ואף דברי הרב המחבר יש ליישב שבתחלה אמר מוזהרין ב"ד כו' להורות דעם ב"ד ידבר הכתוב ואח"כ כתב הזהירה תורה וחוזר על ב"ד האמור במצוה הקודמת עכ"ל נראה מהדד"ח דסובר בדעת רבינו והרמב"ם דעל המל"ת זו ועל המל"ת קס"א באמת לא מוזהרין רק הב"ד וזה דלא כמו שכתבנו לעיל מל"ת קס"א בשם החינוך והמנ"ח ובאמת פליאה לי על הדד"ח שלא דיבר מהחינוך הנ"ל מל"ת קס"א כלום, וגם על הסדר של הסה"מ ק"ל שמנה מתחלה במל"ת רצ"ה שלא ליקח כופר מן ההורג בשוגג ובמל"ת רצ"ו מנה שלא ליקח כופר מן ההורג במזיד הלא זה שלא כסדר התורה דבפ' מסעי פל"ה פל"א אזהרת לקיחת כופר דמזיד מתחלה כתיב ובאמת ברמזיו דריש הרמב"ם דמדע וגם ברמזיו דריש הל' רוצח מנה כפי סדר התורה וכן מנאו ז"ל החינוך האה"מ מצ' תי"ג העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תי"ד הזוה"ר והמעיי"ח סי' הנ"ל מל"ת קס"א וא"כ מדוע שינה בסה"מ מסדר התורה וצ"ע, ולענין מלקות במל"ת זו עי' נר מצוה סי' י"א אות קי"ד:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים