מצות לא עשה 175 כתוב (א) בפ' בהר כי עבדי הם כו' וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רנ"ח היראים סי' רפ"ב החינוך האה"מ מצ' שמ"ה העי"מ מצ' שמ"א המצה"ש ומהר"ש מצ' שמ"ו אבל הזוהר הרקיע מל"ת רמ"ט אות צ"ט כתב דהפסוק זה אזהרה גם לגונב נפש מישראל ומכרו ותמה דמדוע לא נחלק את הלאו זה לשתי אזהרות כיון שיש בהן אזהרות משונות בעושיהן זה באזהרה וזה בחנק כמו אלקים לא תקלל וברמזיו שם באמת מנאם לשתי אזהרות עי"ש וגם הרמב"ם בסה"מ כתב שנכלל באזהרה זו גם הגונב נפש מישראל ומכרו וכ"כ בחיבורו הל' גניבה פ"ט הל"א ואעפ"כ לא מנאם אלא לאזהרה אחת ובאמת תמי' הזוה"ר גדולה מאד אבל מצאתי בנר מצוה סי' י"א אות פ"ג שמתרץ את זה יפה עי"ש, ועי' בחינוך סי' הנ"ל שכ' שאין לוקין על לאו זה לפי שאפשר לעבור עליו מבלי מעשה ותמה עליו המעיי"ח דף קי"ד ע"א אות מ' דאיך אפשר להיות מבלי מעשה הלא עבד עברי אינו נקנה אלא בכסף או בשטר וא"כ גמר קניינו במעשה הוא, אבל איני רואה שום מקום לתמיהתו כיון דהמכירה עצמה באמת אינו אסור אלא האיסור הוא שלא יעמידנו בסימטא על אבן הלקח כמ"ש רבינו והחינוך בשם הספרא וכיון שכן אין לנתינת הכסף או השטר שום שייכות עם האיסור של המל"ת זו וכיון דמשכחת שהעבד עמד מעצמו לפי תומו בסימטא או על אבן הלקח מבלי שהאדון יעמידנו בידיו שם או משכחת שהאדון יגזר על העבד בדיבורו שיעמוד שם ועמד מבלי שיקחנו האדון בידיו ויעמידנו שם ואח"כ צוה שיכריז עליו למכור ע"כ כתב החינוך שפיר דמשכחת מבלי מעשה, ועי' במגלת ספר מל"ת קע"ה שהרבה להשיב על החינוך מכמה מקומות והניח בקושיא אבל גם השעה"מ הל' חמץ ומצה פ"א הל"ג דיבר מכל הקושיות הללו ומיישבו שפיר אבל זה עדיין ק"ל על החינוך דלמה לו להמציא טעם חדש מדוע ל"כ כמ"ש הרמב"ם הל' גניבה פ"ט הל"א דמשום דהוי לאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד ע"כ אין לוקין עליו וצ"ע, ועל מ"ש החינוך דלא נוהג המל"ת זו אלא בזמן שהיובל נוהג וכ"כ גם על המל"ת שלא לעבוד בעבד עברי בפרך וגם על המל"ת שלא לעבוד בו עבודת עבד עי' במעיי"ח סי' הנ"ל שהקשה עליו מגמ' ב"מ דף ע"ג ע"ב והמר"ם שיק מצ' שמ"ה הביא את הקושיא זו בשם הח"ס ומיישבו שפיר, ולענין הלכה במל"ת זו עי' ש"ע יו"ד סי' רס"ז ובביאור הגר"א שם:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים