מצות לא עשה 188 לא (א) תחבול בגד אלמנה כו', מרבינו ז"ל נרא' בפי' דפסק כר' יהודא דלא דריש טעמא דקרא וכ"נ מהרמב"ם ז"ל הל' מלוה פ"ג הל"א אבל הלח"מ שם הוכיח שהרמב"ם פסק כר"ש דדריש טעמא דקרא ועי' נר מצוה סי' י' אות קכ"ז שהביא את כל השיטות בדעת הרמב"ם בזה וגם המעיי"ח דף קצ"ה ע"ב אות י"ג דיבר אריכות מזה ועי' לעיל מל"ת קע"ד מה שכתבנו בזה, ודע דרש"י ז"ל פ' תצא פכ"ד פי"ז כתב וז"ל ולא תחבול שלא בשעת הלואה ומה שמפרש המזרחי שם דמהיכא למד רש"י את זה כבר קדמו הרהמ"ג הלכה הנ"ל וגם מהיראים ז"ל סי' רט"ו נראה דסובר כרש"י אבל הרמב"ם שם כתב בפי' דלא כרש"י וז"ל אלמנה בין שהיא עניה בין שהוא עשירה אין ממשכנין אותה לא בשעת הלואה ולא שלא בשעת הלואה כו' ומהשגת הראב"ד ז"ל שם נראה דסובר כרש"י ועי' במגדל עוז שם שמיישב היטב את הרמב"ם מהשגתו של הראב"ד וא"כ יש לפנינו שני שיטות בזה אי גם בשעת הלואה קאי הלאו זה ורבינו סתם ול"כ כלום מזה וכן סתמו ז"ל הסמ"ק סי' רס"ז הזוה"ר מל"ת ש"ג אות קכ"א והעיר מקלט מצ' תרצ"א אבל החינוך מצ' תקצ"א כתב בפי' כרש"י והאלה המצות ומצה"ש מצ' תקל"א כתבו בפי' כהרמב"ם ומהטור חו"מ סי' צ"ז נראה דפסק כרש"י והב"י בבדק הבית שם פסק בפי' כן וכן קבע להלכה בש"ע שם וא"כ צ"ע על האה"מ ומצה"ש דהיאך כתבו דלא כש"ע, והשאר פרטי דינים של המל"ת זו עי' בש"ע שם ומה שהניח החינוך בקושיא על הרמב"ם שכ' דאם אבד או נשרף קודם שיחזירנו חייב מלקות דהיאך לוקה ומשלם עי' במעי"ח מה שתירץ על זה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים