מצות לא עשה 18 לא (א) תעבדם אחר כתיב בפ' משפטים ללמד על המגפף והמנשק כו'. במתניתין דסנהדרין ס' ע"ב איתא אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך כו' עובר בל"ת וליתא במתניתין דעל איזה ל"ת עובר אבל מרש"י ז"ל במתניתין שם ד"ה המגפף נראה בפי' דסובר דאזהרה על גיפוף ונישוק כו' שלא כדרכה הוא לא תעבדם יתירה דפ' משפטים ועי' בח"ש ובמהרש"א מ"ש על רש"י זו אבל בגמרא שם ס"ג ע"א כתב רש"י ד"ה אבל המגפף כו' עובר בל"ת וז"ל לא תלכון אחרי אלהים אחרים א"נ אל תפנו אל האלילים וכגון שאין דרכן בכך עכ"ל [והיראים ז"ל סי' ע"ח סובר ג"כ כרש"י בגמ'] וזה לכאו' סתירה ברש"י וכבר דברו האחרונים מזה המר"ם לובלין שם על דף ס"ג כתב שאפשר שהיא ט"ס אלא שתמה דאיך כפל בספרים ט"ס כזה אבל המרש"א שם וגם המעיין חכמה דף ט"ו ע"ב אות כ"ט מיישבו את רש"י היטב וגם עי' בקובץ על הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ג הל' ו' מ"ש על רש"י זו ובחדושי הר"ן שם על דף ס"ג ע"א ראיתי שנ' וכן נראה מתוך פירש"י ז"ל בפי' המשנה גבי אבל המגפף כו' ומדלא הזכיר הר"ן כלום ממ"ש רש"י בגמ' נראה דלא הי' בגירסתו וזה ראי' לכאורה להמר"ל שהיא ט"ס אבל י"ל גם להיפך דמדדייק הר"ן וכתב מתוך פירש"י בפי' המשנה ול"כ סתם מתוך פירש"י כמובן יהי' איך שיהי' עכ"פ מכולם מוכח שגם רש"י סובר כרבינו דלא תעבדם יתירה הוא אזהרה על גיפוף ונישוק שלא כדרכה וכ"ס התוס' שם ס' ע"ב ד"ה אזהרה וס"ג ע"א ד"ה על כולם וכ"ס הסמ"ק סי' ס"ב, אבל הרמב"ם ז"ל הל' עכו"ם פ"ג הל' י' כתב וז"ל המגפף עכו"ם והמנשק לה והמכבד כו' וכל כיוצא בדברי כיבוד האלו עובר בל"ת שנאמר ולא תעבדם ודברים אלו בכלל עבודה הן ואעפ"כ אינו לוקה על אחת מהן לפי שאינן בפירוש עכ"ל וכתב הכ"מ ז"ל וז"ל עובר בל"ת ומפרש רבינו דהיינו לא תעבדם וכן פירש"י עכ"ל נראה דסובר בדעת הרמב"ם דאזהרה לגיפוף ונישוק היא מלא תעבדם יתירה דפ' משפטים דמה דכתב וכן פירש"י מסתמא על מה שפי' רש"י במתניתין כיוון כיון דבגמ' ל"כ רש"י מלא תעבדם כלום אבל בפי' המשניות בסנהדרין שם כתב על גיפוף ונישוק וז"ל ואלה העבודות שאמר שהוא עובר עליהם בל"ת כמו כן נכלל בזה שאמר לא תעבדם אבל אינו לוקה עליו לפי שאין איסורו איסור מבואר אבל חייב מלקות ומדכ' נכלל בזה מוכח דכיוון על לא תעבדם דדברות דאי כיוון על לא תעבדם דפ' משפטים א"כ היכי קאמר נכלל בזה הלא מלא תעבדם דפ' משפטים לא ילפינן אזהרה אחרת אבל מולא תעבדם דדברות באמת ילפינן גם אזהרה על כל עבודות דרכה בכך כמ"ש הרמב"ם בסה"מ מל"ת ו' ע"כ כתב שפיר נכלל בזה וא"כ מוכח מפי' המשניות דסובר דאזהרה על גיפוף ונישוק היא ולא תעבדם דדברות וממילא מוכח דצ"ל גם בחיבורו דכיוון על פסוק זה דמהיכא תיתי נאמר דפליג בחיבורו על מ"ש בפי' המשניות אם לא שאמר בפי' להיפך וכ"כ הדינא דחיי בדעת הרמב"ם בחיבורו וממילא לפי"ז צ"ל דמ"ש הכ"מ וכן פירש"י אין כונתו דהרמב"ם לגמרי סובר כרש"י אלא כוונתו דבזה עכ"פ הרמב"ם ורש"י בחדא שיטתא דמה שאי' במתניתין עובר בל"ת הל"ת היא ולא תעבדם לאפוקי מהנך שיטות שהיא ולא תלכו וגו' או אל תפנו וגו', וממילא לפי הנ"ל נראה בפי' דאיכא פלוגתא בין רבינו והרמב"ם באזהרת מל"ת זו דלהרמב"ם אזהרתה מולא תעבדם דדברות ולרבינו מולא תעבדם יתירה דפ' משפטים ולכאו' צריך להבין דבמה פליגי ומדוע ל"ס רבינו כהרמב"ם או להיפך:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים