מצות לא עשה 233 יפת (א) תואר כו'. המל"ת רל"ב היא שלא למכור אשת יפת תואר לשפחה והמל"ת רל"ג היא שלא יתעמר בה כ"כ רבינו ז"ל ברמזיו וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רס"ג רס"ד היראים סי' ש"א ש"ב החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תקל"ג תקל"ד הזוה"ר מל"ת רנ"ד אות ק"ב הפוע"צ מל"ת שט"ז שי"ז המעיי"ח דף ק"פ ע"ב אות קכ"א. ודע דהרמב"ם הל' מלכים פ"ח הל"ו כתב ואם מכרה אינה מכורה ומחזיר הדמים וא"כ צריך טעם דמדוע השמיט רבינו את זה הלא דרכו להלוך בעקבותיו כמ"ש היד מלאכי בכללי הסמ"ג, ונ"ל בס"ד דכפמ"ש המעיי"ח סי' הנ"ל להוכיח ממ"ש הרמב"ם ואם מכרה אינה מכורה ומחזיר הדמים דפסק כרבא תמורה דף ד' ע"ב דכל מילתא דא"ר לא תעבוד אי עביד לא מהני ודלא כמ"ש הלח"מ הל' בכורות פ"ו הל"א דפסק כאביי דאי עביד מהני [ועי' בלח"מ הל' מלוה פ"ג הל"א דשם כתב להיפוך דפסק כרבא] א"כ י"ל דרבינו באמת פסק כאביי וע"כ השמיט דאם מכרה כו' שכ' הרמב"ם, אבל לפמ"ש המהר"ש סי' הנ"ל לסתור את הוכחה של המעיי"ח דאין משם ראי' דפסק כרבא כיון דגם אביי מודה כיון דמוכר דבר שאינו שלו ובכה"ג לכ"ע אין המכירה מכירה ממילא לפי"ז ל"ל כמו שכתבנו וא"כ באמת צ"ע דמדוע השמיט רבינו את הנ"ל. ולענין מלקות נראה מרבינו דעל לאו דלא תתעמר לוקה ועל לאו דמכירה אינו לוקה אבל הרמב"ם ל"כ בשניהם ממלקות וי"ל דסמך על מה דלא חשיב במנין הלאוין פי"ט מהל' סנהדרין את הב' לאוין הללו ועל הלאו דמכירה י"ל עוד דסמך גם על הל' בכורות פ"ו הל"ה דנראה משם בפי' דאינו לוקה וכן הוכיחו מהא דמניין הלוקין הנר מצוה סי' י"א אות פ"ט והמעיי"ח והמנ"ח סי' הנ"ל אלא על לאו דמכירה כתב המנ"ח טעם לשבח דמדוע סובר דאינו לוקה אבל על לאו דלא תתעמר הניח בצ"ע אבל המעיי"ח כתב טעם על שניהם על לאו דמכירה כתב לפי שאפשר בלא מעשה ועל לאו דלא תתעמר כתב משום דאיתא בתשלומין ודפח"ח וגם המהר"ש סי' הנ"ל כתב טעם לשבח ע"ש, ועל מ"ש הרמב"ם בסה"מ דלוקה על לאו דמכירה כבר עמד המל"מ הל' בכורות שם שזה סתירה ממ"ש בחיבורו אבל המעיי"ח כתב שט"ס בסה"מ וצ"ל אינו לוקה וכ"כ הנ"מ בשם המרכבת, ומ"ש רבינו לא תתעמר בה לא תשמש בה כן איתא בספרי פ' תצא ומה שהביא על זה את פירושו של רש"י בשם הר' משה הדרשן וכן הביא הגמי"י הל' מלכים פ"ח אות ג' י"ל כדי שלא נאמר דגזה"כ היא דלא תשמש בה אפי' מלאכות שהנשים עושין לבעליהן ע"כ הביאו את הא דר"מ דלא תתעמר אזהרה על עבודות דרך עבדות אבל אותן מלאכות שהנשים עושין לבעליהן באמת שרי כמ"ש האלה המצות והפוע"צ סי' הנ"ל:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים