מצות לא עשה 296 לא (א) להוציא בדי ארון כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת פ"ו היראים סי' שכ"ח החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' צ"ו הזה"ר מל"ת שי"ג אות קכ"ה הפוע"צ מל"ת נ"ה העי"מ מצ' צ"ז הדה"מ שער ב' פ"ק המעיי"ח דף ל"ז ע"א אות ע"ח, ומ"ש רבינו שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות לוקה כ"כ גם הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ב הלי"ג וכתב עליו המעיי"ח דנראה מזה דכשמסיר ב' בדים לוקה שמונים וע"כ הקשה עליו דמנין לו זה הלא מפשטות הקרא מוכח שאם הסיר ב' ג"כ אינו לוקה אלא ארבעים ובאמת מהשאר מוני מצות וגם מהרמב"ם בסה"מ לא נראה כן וא"כ גם על רבינו צ"ע, ועי' רש"י פ' תרומה פכ"ה פט"ו שכ' וז"ל לא יסורו ממנו לעולם וכ"כ הריב"א והר' בחיי שם והמזרחי והג"א כתבו ע"ז וז"ל דאל"כ הא כתיב לעיל מיניה בטבעות הארון יהיו הבדים וא"כ לכאורה מדוע לא כתבו גם רבינו והשאר מוני מצות כן אבל עי' בברטנורה עה"ת שם מה שמפלפל על רש"י ובזה תבין אותם שפיר ומ"ש הריב"א שם בשם רבינו לא מצאתי כעת ברבינו את זה ועי' בתו' יומא דף ע"ב ע"ב ד"ה כתיב מ"ש בזה. ומ"ש רבינו וכן אמר ר' אלעזר ביומא נ"ל בס"ד דכוונתו בזה להוכיח ממ"ד ר"א והמסיר בדי הארון לוקה דמל"ת זו נימנית אבל הרמב"ם בסה"מ והיראים הוכיחו את זה ממכות דף כ"ב ע"א מדהקשה אביי וליחשוב נמי והמסיר בדי הארון ואזהרתיה מהכא ולא יסורו ממנו ורבינו י"ל דרצה להוכיח ממסכת הקודמת והזוהר הרקיע סי' הנ"ל באמת הוכיח מתרווייהו, ולענין מלקות רבינו והרמב"ם בחיבורו ובסה"מ כתבו דלוקה וכ"כ המצה"ש אבל החינוך השמיט מלקות וכבר עמד עליו המל"מ בהגהותיו שם ומה שהמליץ בעדו המנ"ח כיון דאינו נוהג בזמה"ז גם הנר מצוה סי' י' אות כ"ג רלה לתרץ כן אלא חזר מזה כיון דהחינוך כתב במצוה ק' וק"א גבי המסיר החשן מעל האפוד וקורע פי המעיל דהעובר עליהן לוקה אע"ג דאינו נוהג בזמה"ז:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים