מצות לא עשה 342 שלא (א) לאכול בשר תמים חוץ לירושלים כו'. מרבינו ז"ל נראה דעיקר אזהרה זו על הכהנים אלא גם זר נכלל בה וע"כ לא מרמז ברמזיו רק על הכהנים וכן נראה מרש"י ז"ל כ' ראה פי"ב פי"ז מדכ' וז"ל ובכורות בקרך אזהרה לכהנים וכתב המשכיל לדוד ז"ל בכוונת רש"י דעיקר אזהרה על הכהנים וגם במזרחי ז"ל שם נ"ל דצ"ל דסובר בכוונת רש"י כן ולא כמו שנראה מפשטות לשונו דסובר בכוונת רש"י דאינו אזהרה רק על הכהנים מדכ' וז"ל וגבי בכורות הוא לכהנים לבדם כו' דאלת"ה הי' קשה על רש"י מגמ' מכות דף י"ז ע"א שהביא רבינו דמוכח משם בפי' דגם זר מאזהרה זו מוזהר אעכ"מ דגם המזרחי כיוון בכוונת רש"י כמ"ש המשכיל לדוד, וכן נראה מכל השאר מוני מצות ז"ל הסה"מ מל"ת קמ"ד החינוך האה"מ מצ' תמ"ה הזהיר מל"ת קי"ז אות מ"ז הפוע"צ מל"ת רנ"ו [ופליאה לי שלא דיבר מזר כלום וצ"ע] העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תמ"ו הדה"מ שער ב' פקנ"ז המעיי"ח דף קנ"ח ע"ב אות קכ"א, אבל לכאורה ק"ל מהספרי פ' ראה וז"ל ובכורות זה הבכור וכי מה בא הכתוב ללמדינו כו' הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לזר שאכל בשר בכור בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים שיהא עובר בל"ת עכ"ל אלמא דסובר דלא הזהיר אלא על זר וכן מוכח מברייתא דגמ' הנ"ל דאיתא שם ובכורות זה הבכור אמר ר' שמעון מה בא זה ללמדינו אם לאוכלן חוץ לחומה ק"ו ממעשר אם לפני זריקה ק"ו מתודה ושלמים הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מן הבכור אפי' לאחר זריקה שהוא לוקה פרש"י וז"ל שהוא לוקה אם זר הוא שאין הבכור נאכל אלא לכהנים וזו היא אזהרתו ובמקום אחר עשה היא דאשכחן בה כו' עכ"ל וכיון דגם מהברייתא דגמ' נראה כספרי דאין זה אזהרה אלא על זר א"כ היכי כתבו רבינו והמוני מצות הנ"ל עיקר אזהרה זו על הכהנים אבל אח"כ ראיתי שכבר הרגיש החינוך בזה ומישבם שפיר עי"ש. ומה מאד יש ליישב בהנ"ל מדק"ל על רבינו דמדוע ל"כ גבי זר שלוקה כמ"ש גבי כהן ואי"ל דבזר באמת סובר דליכא מלקות כיון דמגמ' הנ"ל מוכח דיש מלקות בזר וכ"כ הרמב"ם בסה"מ וגם בחיבורו הל' בכורות פ"א הלט"ז וכ"כ החינוך וא"כ מדוע השמיטו רבינו ואי"ל משום דהא פשיטא ליה דא"כ גבי כהן ג"כ לא הי' לו לכתוב ממלקות, אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר דלכאורה צריך להבין דלפי דרכו של רבינו דל"כ ממלקות אלא היכא דהי' איזה ה"א דלא לילקי כמו שכתבנו את הכלל זה כמה פעמים בחיבורינו זה א"כ מדוע כתב גבי כהן ממלקות אעכצ"ל דגבי כהן היה באמת ה"א לומר דלא לילקי כיון דהוה יכל"ל דלאו זה לא הזהיר רק על זר כקושייתינו הנ"ל כמו שנראה מפשטות לשון הספרי והברייתא דגמ' הנ"ל וכשבאמת הוה אמרינן כן אז הי' צ"ל דאזהרת כהן ילפינן בק"ו ממעשר ותודה ושלמים כמו שאיתא בברייתא ובספרי שם ואז ממילא לא היו לוקין על אזהרת כהן כיון דאין עונשין מה"ד וכיון דהי' ה"א לומר דאין לוקין על אזהרת כהן ע"כ כתב רבינו דלוקין אבל גבי זר דליכא שום ה"א דלא לילקי ע"כ לא כתב רבינו גבי זר ממלקות כלום כיון דמלתא דפשיטא היא כדרכו בקדש שלא לכתוב ממלקות היכא דפשיטא היא כמובן, וזה ל"ק דלפי הנ"ל מה קאמרו הספרי והברייתא הנ"ל מה בא זה ללמדינו אם לאוכלן חוץ לחומה ק"ו כו' הלא י"ל דצריך הקרא למלקות כיון דאין עונשין מה"ד דע"ז י"ל כיון דסתם ספרי ר"ש כדאיתא בסנהדרין דף פ"ו ובברייתא דגמ' הנ"ל איתא שפי' ר"ש ור"ש באמת סובר דעונשין מה"ד כדאיתא בסנהדרין דף ע"ב ע"א ודו"ק, ולענין זה דמדוע לא הוי לאו זה לאו שבכללות כיון שכלל כהן וזר עי' נר מצוה סי' י' אות נ"ז:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים