מצות לא עשה 356 שלא (א) ישבור עצם בפסח ראשון כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קכ"א היראים סי' תט"ו החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ט"ז הזה"ר מל"ת קס"ג אות ס"א הפוע"צ מל"ת ט' הדה"מ שער ב' פקל"ה המעיי"ח דף י"א ע"א אות ע"ג הנר מצוה סי' י' אות ע"ג, ועי' רש"י ז"ל פ' בא פי"ב פמ"ו שכ' וז"ל ועצם לא תשברו בו הראוי לאכילה כגון שיש עליו כזית בשר יש בו משום שבירת עצם אין עליו כזית בשר או מוח אין בו משום שבירת עצם עכ"ל נראה דסובר דאפי' איסורא ליכא כשאין עליו כזית בשר או מוח וגם בברייתא פסחים דף פ"ד ע"ב איתא כלשון רש"י אבל הרמב"ם ז"ל הל' ק"פ פ"י הל"ג כתב אבל עצם שאין בו מוח ושאין עליו כזית בשר אינו חייב על שבירתו ומדכ' אינו חייב נראה דחיוב מלקות הוא דליכא אבל איסורא איכא וגם המל"מ בהלכה ב' שם כתב דמלשון הרמב"ם אפשר לצדד דאיסורא איכא והוא הוכיח מפשטות לשון הגמ' פסחים דף פ"ג ע"א דאפי' איסורא ליכא ועי' במנ"ח מצ' ט"ז מה שמפלפל על ראייתו אבל מרש"י באמת מוכח כהמל"מ ורבינו לא כתב מזה כאן בפסח ראשון כלום אלא סמך על מ"ש במל"ת שנ"ז ושם כתב כלשון הרמב"ם וא"כ גם אליבא דרבינו יש לצדד כמו שצידד המל"מ אליבא דהרמב"ם, ובפסיקתא זוטרתא פ' בא פרשה י"ב פמ"ו ראיתי שכ' וז"ל ועצם לא תשברו בו בין שיש בו בשר בין שאין בו בשר השובר בו עצם לוקה עכ"ל וצ"ל דסותמת כהאי ברייתא פסחים דף פ"ה ע"א דאחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח וזה באמת דלא כהלכתא וגם מהמכילתא פ' בא פרשה ט"ו מוכח דלא כברייתא זו ועי' במרכבת המשנה על המכילתא שם אות ז' וצ"ע:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים