מצות לא עשה 34 שלא (א) להתנבא שקר כו'. המקור למל"ת זו בסנהדרין פ"ט ע"א עי"ש היטב ותראה דאיכא תרי גווני נביא שקר חד המתנבא מה שלא שמע כגון צדקיה בן כנענה ואידך המתנבא מה שלא נאמר לו כגון חנניא בן עזור ותרי קראי כתיבי ע"ז כמ"ש ר"י אמר רב שם ולכאו' ל"ל תרי קראי וצ"ל דאי לא הוה כתיב אלא חד קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי הוה מוקמינן על המתנבא מה שלא שמע דמסתבר טפי ולא הוה ידעינן שהמתנבא מה שלא נאמר לו ג"כ חייב מיתה ע"כ כתיב ואשר לא צויתיו וא"כ לכאו' אמאי איתא סתם במתני' שם דף פ"ד ע"ב אלו הן הנחנקין כו' ונביא השקר הא איכא למיטעי דדוקא המתנבא מה שלא שמע חייב חנק, וצ"ל דהתנא סמך על המתני' דדף פ"ט ע"א שם דאי' בפי' גם המתנבא מה שלא נא' לו וא"כ ק"ל על רבינו ז"ל דאמאי כתב סתם שלא להתנבא שקר הו"ל לפרש דאזהרת מל"ת זו קאי על תרי גווני נביא שקר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת כ"ז ובחיבורו הלכ' עכו"ם פ"ה הלכ' ח' וכ"כ ז"ל החינוך ואלה המצות ומצה"ש מצוה תקי"ז וצ"ל דרבינו סמך ע"מ שמפרש את זה במל"ת ל"ה אבל על הסמ"ק סי' קט"ו שכ' ג"כ סתם ולא מפרש בשום מקום את זה באמת צ"ע:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים