מצות עשה 59 ארבע (א) מ"ע יש במאכלות כו'. הפסוקים למ"ע הללו למ"ע א' זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' פ' ראה פי"ד פ"ד, למ"ע ב' כל צפור טהורה תאכלו פסוק י"א שם, למ"ע ג' אשר לו כרעים ממעל לרגליו פ' שמיני פי"א פכ"א, למ"ע ד' את זה תאכלו מכל אשר במים פסוק ט' שם וכן רשם רבינו ז"ל ברמזיו, ודע דבמ"ע הללו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מ"ע קמ"ט עד קנ"ב ג"כ מנה אותם וכן מנאו החינוך ואה"מ מצ' קנ"ג קנ"ה קנ"ט ת"ע הזוה"ר מ"ע רמ"א עד רמ"ד אות פ"ב הפוע"צ מ"ע ס"ח ס"ט ע' קצ"ד הכ"ת מ"ע קנ"ו עד קנ"ט העי"מ מצ' קנ"ה קנ"ז קס"א תע"א המצה"ש ומהר"ש מצ' קנ"ד קנ"ו קנ"ט תע"א המעיי"ח דף נ"ט ע"ב אות מ"ח נ"ב נ"ה ודף קס"ו ע"ב אות צ"ב עי' בכל המקומות שרשמתי ותראה דאין שום חילוק ביניהם אלא בזה דרבינו נקט למ"ע לבדוק בסימני בהמה וחיה את הפסוק הנ"ל והרמב"ם ואינך נקטו את הפסוק זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה וגו' דפ' שמיני פי"א פ"ב, אבל הבה"ג לא מנה אותם וגם בהיראים והסמ"ק לא מצאתי ממ"ע הללו וכן הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ ריש שורש ו' השיג על מנין זה והסכים עם הבה"ג ועי' במגלת אסתר ולב שמח שם מה שהמליצו בעד הרמב"ם וגם המעיי"ח סי' הנ"ל האריך לפלפל בזה טובא ומיישר יפה את מניינם וגם המר"ם שיק סי' הנ"ל כתב דברים עתיקים בזה, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הלכות מ"א פ"א ב' ולהלכה עי' טוש"ע יו"ד סימן ע"ט עד פ"ג ופ"ה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים