מצות לא עשה 42 שלא (א) להקים פסל כו' ותניא בת"כ כו'. המרש"ל ז"ל בביאורו כאן הקשה על הספרא שהביא רבינו ז"ל דל"ל למידרש בהיקש מה מצבה בבל תקים אף פסל בבל תקים הלא פשיטא היא זה דהא בהדיא כתיב בקרא פרשת בהר ופסל ומצבה לא תקימו לכם עי"ש מה שתירץ וגם הזוה"ר סוף פ' בהר מתרץ יפה עי"ש ולי"נ בס"ד לתרץ דהרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת י"א כתב וז"ל כי כן היו עושין הבונין מצבה ומשימין עליה ע"ז עכ"ל לפי"ז הוה יכלינן למימר דפירושא דופסל ומצבה לא תקימו לכם היינו שלא להקים פסל על מצבה כמו שהיו עושין הבונין מצבה שכתב הרמב"ם אבל על פסל בלא מצבה ליכא אזהרה ע"כ דרש הספרא את דרשו להורות דגם על פסל גרידא עבר בבל תקים, ואח"כ ראיתי בהרמב"ן ז"ל פ' שופטים ד"ה וטעם אשר שנא שסובר באמת כן הפשט בהפסוק שהזהיר שלא להקים פסל על מצבה וא"כ לכאורה קשה עליו מהספרא הנ"ל ואפשר דלעולם גם הרמב"ן סובר כהספרא דהפסוק הזהיר על הקמת פסל יחידי אלא הרמב"ן כתב דהקמת פסל היא על מצבה ומציאות עבירות הלאו משום הקמת פסל יחידי משכחת להרמב"ן כשכבר קמה המצבה וגם נ"ל דעכצ"ל הפשט בהרמב"ן כן דבהשגותיו על הסה"מ מל"ת ה' כתב הרמב"ן בפי' דעובר על הקמת פסל יחידי וא"כ יהא סתירה בדבריו אעכצ"ל הפשט בהרמב"ן עה"ת כמו שכתבנו כמובן. וברמזיו רמז מל"ת מ"ב כתב רבינו וז"ל ופסל ומצבה לא תקימו לכם ותניא בת"כ להזהיר בא על המקים פסל אע"פ שלא עבדו ולא עשאו עכ"ל נר' בפי' דמחמת קו' המרש"ל הנ"ל מפרש רבינו ברמזיו את הספרא כך וכוונתו כיון דכתיב ופסל ומצבה וגו' בחד קרא עם לא תעשו לכם אלילים ה"א דדוקא על זה הזהיר שלא לעשות פסל להקים לעבוד אבל כשלא עשאו ושלא לעבוד מותר להקים ע"כ דרש הספרא את דרשו לאשמעינן שאע"פ שלא עבדו ולא עשאו ג"כ מוזהר שלא להקים וכשתעיין היטב ברבינו תראה דגם בחיבורו סובר הפשט בספרא כן וכ"ס הרמב"ן בהשגותיו אלא הרמב"ן כתב שהספרא אתי לאשמעינן שעובר אע"פ שלא עשאו ול"כ גם ולא עבדו כמ"ש רבינו וטעם לזה נ"ל בס"ד דלשיטתו אזיל שכ' בפירושו עה"ת הנ"ל דהפסוק ופסל ומצבה לא תקימו לכם אזהרה שלא להושיב הפסל על המצבה לע"ז וכיון דאיירי הפסוק בע"ז לעבוד ע"כ ל"כ אע"פ שלא עבדו אבל רבינו לשיטתו דסובר דלא איירי הפסוק בע"ז לעבוד ע"כ כתב אע"פ שלא עבדו ולא עשאו אבל הפשט בהספרא שניהם סברו כמו שכתבנו:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים