מצות לא עשה 68 כל (א) העושה מלאכה ביוה"כ כו'. גם ברמזיו הביא רבינו ז"ל את הפסוק כל מלאכת עבודה לא תעשו וכ"כ בקיצור הסמ"ג שלו וכ"כ הרמב"ם ז"ל ברמזיו ריש הרמב"ם דמדע מל"ת שכ"ז אבל נ"ל שהוא ט"ס דה' פעמים מצינו בתורה שדברה ממלאכת יוה"כ ד' אזהרות וחד עונש בפ' אחרי פט"ז פכ"ט וכל מלאכה לא תעשו האזרח וגו' ובפ' אמור פכ"ג פכ"ח וכל מלאכ' ל"ת בעצם היום הזה ובפסוק ל' שם העונש וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה וגו' והאבדתי וגו' ובפסוק ל"א שם כל מלאכה ל"ת חוקת עולם ובפ' פנחס פכ"ט פ"ז ובעשור לחודש וגו' כל מלאכה לא תעשו הנך רואה דלא כתיב ביו"כ מלאכת עבודה אלא גבי מועדות כתיב כל מלאכת עבודה [והדבר המלך ז"ל שער ד' פי"ג כתב הטעם דיו"כ דאסור בכל מלאכות גם במלאכת אוכל נפש ע"כ כתיב כמו בשבת אבל ביו"ט דהותרה מלאכת אוכל נפש ע"כ כתיב כל מלאכת עבודה וכן מצאתי בפסיקתא זוטרתא פ' פנחס] וגם בנתיבות עולם ראיתי שכ' שהיא ט"ס, וא"כ מוכח דרבינו כיוון על הפסוק דפ' פנחס מדכ' שנ' ובעשור לחודש וגו' וכ"מ מהרמב"ם הלכות שביתת עשור פ"א הל"א אבל מסה"מ מל"ת שכ"ט ליכא הוכחה שכיוון על הפסוק דפ' פנחס דוקא כיון דלא הביא שם ובעשור לחדש אבל זה עכ"פ מוכח גם מסה"מ דעל הפסוק דפ' אחרי וגם על הפסוק דפ' אמור פסוק כ"ח לא כיוון כיון דבהני פסוקים כתיב וכל בוא"ו ובסה"מ הביא כל בלא וא"ו, וכיון שהוכחנו בס"ד דרבינו והרמב"ם לא כיוונו על הפסוק כ"ח דפ' אמור דכתיב ביה בעצם היום הזה א"כ ק"ל מדוע באמת לא הביאו את הפסוק זה כמו שאיתא בספרא פ' אמור פרשה י"ד וז"ל וכל מלאכה ל"ת בעצם היום הזה הר"ז אזהרה למלאכה כל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי הר"ז עונש למלאכה עכ"ל וכן איתא בפסיקתא זוטרתא פ' אמור וכ"מ מגמ' יומא פ"א ע"א מדאמר ת"ל וכל מלאכה ל"ת בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספות מלאכה כו' א"כ מוכח מהספרא ופסיקתא וגמ' דהפסוק כ"ח דפ' אמור הוא אזהרה שלא לעשות מלאכה והשאר מוני מצות ז"ל באמת הביאו את הפסוק זה היראים סי' ק"כ הסמ"ק ס"ס קצ"ד החינוך ואה"מ מצ' שט"ו אבל המצה"ש מצ' שט"ז כתב שנ' כל מלאכה ל"ת והמר"ם שיק מצ' שי"ז כתב שנ' כל מלאכת עבודה ל"ת נראה שנגרר אחר רבינו או אחר הרמב"ם ברמזיו אבל כבר כתבנו שזה ט"ס ובאמת פליאה לי על המר"ש שלא הרגיש בזה [ואפשר שהמעתיק כ"כ] עכ"פ זה מוכח שגם המצה"ש ומהר"ש לא נקטו את הפסוק כ"ח דפ' אמור וצ"ל שהלכו בעקבותיהם של רבינו והרמב"ם אבל באמת גם על רבינו והרמב"ם צ"ט דמדוע לא נקטו כהספרא והגמ' ופסיקתא הנ"ל:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים