מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר מצוות קטן — רמזים
איום ראשון
לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך (שמות כ׳:ב׳)
בליחד שמו של הקב"ה כדכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו׳:ד׳)
גלאהוב השם בכל לב כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו׳:ה׳)
דלירא את הקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג)
הלצדק הדין על כל מאורע כדכתיב וידעת עם לבבך (דברים ח׳:ה׳)
ולירא מקדש כדכתיב את מקדשי תיראו (ויקרא ט)
זלירא אביו ואמו כדכתיב איש אמו ואביו תיראו
חלאהוב את חבירו כדכתיב ואהבת לרעך כמוך (שם)
טלמול ערלת לבבו כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י׳:ט״ז)
ילהיות תמים כדכתיב תמים תהיה עם ה' (דברים י״ח:י״ג)
יאלהתפלל בכוונה בכל יום כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם (דברים י״א:י״ג)
(שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)
יבשלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם (במדבר ט״ו:ל״ט)
יגשלא לגור מדברי נביא השקר כדכתי' בזדון דברו הנביא (דברים י״ח:כ״ב)
ידשלא להיות צדיק בעיניו כדכתיב אל תאמר בלבבך בהדף (דברים ט׳:ד׳)
טושלא לפרוש מן התורה כדכתיב רק השמר לך ושמור (דברים ד׳:ט׳)
טזשלא לאהוב את המסית כדכתיב לא תאבה לו (דברים ג)
יזשלא לשנא את חבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך (ויקרא י״ט:י״ז)
יחשלא לנסות את השם כדכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו׳:ט״ז)
יטשלא לחמוד כדכתיב לא תחמוד (שמות כז)
כשלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב לא תאמץ לבבך (דברים טו)
כאשלא ירע לבבך בתתך לו כדכתיב נתן תתן לו ולא ירע (דברים ט״ו:י׳)
כבשלא להתגאות כדכתיב פן תאכל ושבעת (דברים ח׳:י״ב)
כגשלא לשכח מעשה עמלק כדכתיב לא תשכח (דברים כח)
כדשלא יהרהר אדם ביום כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע (דברים כ״ג:י׳)
(נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)
כהלשמוע לנביא אמת כדכתיב נביא מקרבך מאחיך (דברים י״ח:ט״ו)
כושלא לשמוע למסית כדכתיב לא תאבה לו ולא תשמע (דברים כג)
כזשלא לשמוע למתנב' בשם עכו' כדכתי' לא תשמ' אל דברו (דברים שם)
כחלהסתכל בציצית כדכתיב וראית' אותו (במדבר טו)
כטשלא לסתכל בעכו"ם כדכתיב אל תפנו אל האלילים (ויקרא י״ט:ד׳)
לשלא לתור אחר העין דכתיב לא תתורו אחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט)
לאלעשות ציצית כדכתיב ועשו להם ציצית (במדבר ט״ו:ל״ח)
לבשלא ללבוש כלאים כדכתיב לא תלבש שעטנז (דברים כ״ב:י״א)
לגשלא ילבש גבר שמלת אשה כדכתיב לא ילבש גבר (דברים כ״ב:ה׳)
לדשלא יראה חמץ כדכתיב לא יראה לך חמץ (שמות י״ג:ז׳)
להשלא יראה שאור כדכתיב לא יראה לך שאור (דברים טו)
לושלא ימצא שאור כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא (שמות י״ב:י״ט)
(ותשלם מלאכת יום ראשון:)
לז(אחל יום שני מצות הגוף כנגד לא יהיה לך שהוא דבור שני: והא לך מצות התלויות בגוף)
לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם (דברים יא)
לחלשבר מצבותם דכתיב ואת מצבותם תשברון (שם ז)
לטלגדע אשרה דכתיב ואשריהם תגדעון (שם)
מלשרוף אשירה דכתיב ואשירהם תשרפון באש: (שם יב)
מאלהשמיד במותם. דכתיב ואת במותם תשמידון: (שם)
מבלנתוץ מזבחותם דכתיב ואת מזבחותם תתוצון. (שם)
מגלאבד כלים שנשתמשו בהם לעכו"ם. דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם. ודרשינן על כלים שנשתמשו בהן לעכו"ם.
מדלקדש השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כ״ב:ל״ב)
מהלדבק בשם דכתיב ובו תדבקון (דברים יג)
מולגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך. (שמות י״ח:כ׳)
מזלבקר חולים דכתיב והלכת בדרכיו. (דברים כח)
מחלקבור מתים דכתיב ואת המעשה אשר יעשון. (שמות י״ח:כ׳)
מטלעשות לפנים משורת הדין דכתיב אשר יעשון. (שם)
נלכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך. (שמות כ׳:י״ב)
נאלקום מפני זקן דכתיב מפני שיבה תקום ודרשינן אפילו יניק וחכים או מופלג
נבלהדר פני זקן דכתיב והדרת פני זקן. (ויקרא י״ט:ל״ב)
נגלשוב בתשובה שלימה דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. (דברים ל׳:ב׳)
נדלפרוק משא דכתיב עזוב תעזוב עמו (שמות כ״ג:ה׳)
נהלטעון כדכתיב הקם תקים עמו (דברים כ״ב:ד׳)
נולקדש כהן כדכתיב וקדשתו. (ויקרא כא)
נזלהיות צנוע דכתיב והיה מחנך קדוש. (דברים כ״ג:ט״ו)
נחלקיים מוצא שפתיו דכתיב מוצא שפתיך תשמור. (דברים כ״ג:כ״ד)
נט(אלו עשיין התלוין במחלוקת רבי אליעזר ורבנן)
להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. (ויקרא כא)
סלעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם בהם תעבודו. (ויקרא כ״ה:מ״ו)
(שלמו העשיין התלויות בגו)
סא(אחל הלאוין)
שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. (שמות כ׳:ג׳)
סבשלא לעבוד עכו' בעבודה שהיא בפני' דרך כבוד אפי' שלא כדרכ' דכתיב לא תעבוד יתירא וג' עבודו' כגון זיבוח וקיטו' וניסוך יש בהם סקילה כדאי' במס' סנהדרין. שלא לעבוד עכו"ם דרך כבוד כגון גיפוף ונישוק. פי' ואפי' שאין כעין פנים כדדרשינן מלא תעבדם יתירא
סגשלא לעבוד עכו"ם כדרכה אפי' דרך בזיון כגון הפוער לפעור כדכתיב איכ' יעבדו הגוים האלה וגומ' (דברים יג)
סדשלא להשתחות לפעור כדכתיב לא תשתחוה יתירא
סהשלא להעביר מזרעו למולך כדכתי' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. (ויקרא י״ח:כ״א)
סושלא להנות מציפוי עכו"ם כדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך (דברים ז׳:כ״ה)
סזשלא לקיים פסל כדכתיב לא יהיה לך פסל
סחשלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים י״ג:י״ח)
סטשלא להלין מת. כדדרשינן מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה שנא' לא תלין נבלתו אבל לכבודו שרי ומכאן נמי אזהרה לב"ד דעיקרא בב"ד משתעי.
עשלא להשחית פאת זקן כדכתיב לא תשחית פאת זקנך (ויקרא י״ט:כ״ז)
עאשלא להקיף פאת הראש כדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא י״ט:כ״ז)
עבשלא לכתוב קעקע דכתיב וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם (ויקרא י״ט:כ״ח)
עגשלא לקרח קרחה כדכתיב לא יקרחו קרחה בראשם וגומר (ויקרא כ״א:ה׳)
עדשלא לשרט שריטה כדכתיב ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ״א:ה׳)
עהשלא לגדוד שנא' לא תתגודדו וגומר (דברים יד)
עושלא להתעלם מאבידה דכתיב ומצאתה לא תוכל להתעלם (דברי' כג)
עזשלא להתעלם מטעינ' ופריקה דכתי' לא תוכל להתעלם (דברים כג)
עחשלא לעמד על דם ריע דכתיב לא תעמד על דם ריעך (ויקרא יט)
עטשלא להציל מסית דכתיב לא תחמל ולא תכסה עליו (דברים יג)
פשלא להשהות נקביו דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא י״א:מ״ג)
פאשלא לעבור על שבועת ביטוי דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳)
פבשלא לרצח. דכתיב לא תרצח. (שמות כ)
פגשלא יראה בך ערות דבר (דברים כ״ג:ט״ו)
פדשלא להכות חבירו דכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. (דברים כ״ה:ג׳)
פהשלא לחלל את שם הקב"ה כדכתיב ולא תחללו (ויקרא יב)
פושלא לענות אלמנה כדכתיב כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כ״ב:כ״א)
פזשלא לענות יתום דכתיב ויתום לא תענון (שם)
פחשלא ללחוץ הגר דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו (שם)
פטשלא יטמא כהן למת דכתיב לא יטמא בעל בעמיו (ויקרא כא)
צשלא יטמא נזיר למת דכתיב על נפשות מת לא יבא (במדבר ו׳:ו׳)
צאשלא יעבור תער על ראש הנזיר שנאמ' תער לא יעבור על ראשו (שם)
(שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)
צב(אחל מצות הלוין בזמן קבוע)
לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם (ויקרא כג)
צגלישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים (שם)
צדלהשבית חמץ דכתיב ביום הראשון תשביתו (שמות י״ב:ט״ו)
צהלשמח ברגלים דכתיב ושמחת בחגך. (דברים יו)
(שלמו מ"ע בזמן)
צו(ואלו מצות בגוף ובזמן מדרבנן)
להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר
צזלהתאבל על קרובים ודין שמועה קרובה או רחוקה וכל דיני אבל
צחלבדוק חמץ אור לארבעה עשר.
צטשלא להתייחד עם נשים
קשלא להתייחד עם עובדי עכו"ם.
קאשלא תיילד אש' בנה של עובדי עכו"ם
(ותכל מלאכת יום שני:)
קב(אחל יום שלישי מצות התלויות בפה כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי שהוא בפה וחבר עמו מעשה כשפים שרובן על ידי דיבור והשבעות)
לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך (דברים יו)
קגלעבר שנים דכתיב שמור את חדש האביב. (שם)
קדלקרא קריאת שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך (דברים ו׳:ז׳)
קהללמוד תורה לעצמו דכתי' ולמדתם אותם ושמרתם לעשות. (דברים ה׳:א׳)
קוללמד לבניו דכתיב ולמדת' אותם את בניכם (דברים י״א:י״ט)
קזלהפר נדרים דכתיב ואישה יפירנו (במדבר ל)
קחלשבע בשמו. דכתיב ובשמו תשבע (דברים ו)
קטלברך על המזון דכתיב ואכלת ושבע' וברכת את יי' אלהיך (דברים ח׳:י׳)
קילהזכיר יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך (דברים ט״ז:ג׳)
קיאלהורות דכתיב ולהורות את בני ישראל (ויקרא י׳:י״א)
קיבלהוכיח את עמיתו דכתיב הוכח. (ויקרא יט)
קיגלכהן לברך את ישראל דכתיב כה תברכו (במדבר ו)
(שלמו העשיין התלוים בפה)
קיד(ואלו הן הלאוין)
שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו (שמות כ״ג:י״ג)
קטושלא להתנבאות לשקר דכתיב אך הנביא אשר יזיד (דברים י״ח:כ׳)
קטזשלא להמית יחיד דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים י״ג:ז׳)
קיזשלא ללמד זכות על המסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו (שם)
קיחשלא לשחוק מללמד חוב' על המסי' דכתיב ולא תכס' עליו (שם)
קיטשלא להדיח רבי' דכתיב לא ישמע על פיך. (שמות כ״ג:י״ג) ובכלל לאו זה שלא ידור בשם עכו"ם ולא יקיים בשם עכו"ם
קכשלא לשאול באוב דכתי' לא ימצ' בך מעבי' בנו ובתו באש וסמיך ליה וחוב' חבר ושואל אוב וידעוני (דברים י״ח:י׳)
קכאשלא לשאול בידעוני דכתי' ושואל אוב וידעוני.
קכבשלא להונות חבירו דכתיב לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כ״ה:י״ז)
קכגשלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' (שמות כ״ב:כ״ז)
קכדשלא לילך רכיל דכתי' לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ובכלל לאו זה אזהר' לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה:
קכהשלא לברך השם כדכתיב אלהים לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז)
קכושלא להלבין פני חבירו דכתיב לא תשא עליו חטא (ויקרא י״ט:י״ז)
קכזשלא לקלל עצמו בשם דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד (דברים ד׳:ט׳)
קכחשלא לשבע בשם לשקר דכתיב לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י״ט:י״ב)
קכטשלא לשבע בשמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ׳:ז׳)
קלשלא לנקום דכתיב לא תקום.
קלאשלא לנטור דכתיב לא תטור (ויקרא יט)
קלבשלא לערער אחר הכהונה. דכתיב ולא יהיה כקרח (במדבר יו) ובכלל לאו זה שלא יהיה אדם בעל מחלוקת
קלגשלא יורה אדם שתוי יין כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורו' (ויקרא י)
קלדשלא לקבל עכו"ם באלוה באמירה דכתיב ויאמרו אלה אלהיך ישראל. (שמות ל״ב:ד׳)
קלהשלא לחון עובדי עכו"ם דכתיב לא תחנם. (דברים ז)
קלושלא לעונן דכתיב לא תעוננו. (ויקרא יט)
קלזשלא לנחש דכתיב לא תנחשו. (ויקרא יט)
קלחשלא לכשף דכתיב לא ימצא בך מעונן מנחש ומכשף. (דברים י״ח:י׳)
קלטשלא להיות בעל אוב דכתיב אל תפנו אל האובות. (ויקרא י״ט:ל״א)
קמשלא להיות בעל ידעוני דכתיב ואל הידעונים. (שם)
קמאשלא לחבר חבר כדכתיב וחובר חבר. (דברים י״ח:י״א)
קמבשלא לשאול אל המתים דכתיב ודורש אל המתים. (שם)
קמגשלא לקסו' כדכתי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים. (שם)
(שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)
קמד(ואלו מצות התלוין בפה ובזמן)
להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' (שמות י״ג:ח׳)
קמהלספור שבעה שבועות דכתיב מהחל חרמש בקמה וגו' (דברים ט״ז:ט׳)
קמולהלל בימים הקבועי' דכתיב הוא תהלתך. (דברים י)
קמזלזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. (דברים כ״ה:י״ז)
קמח(ואלו מצות מתלוין בזמן דרבנן:)
לקרא מגילה בזמנה.
קמטלקרא בתורה בזמנה בכל שבתות ומועדים.
קנלברך על כל המצות ועל כל הניסים והמאורעות
קנאלברך על המזון.
(הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)
קנבוהא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעי)
לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך (דברים כ״ב:ח׳)
קנגלקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידך (דברים ו׳:ח׳)
קנדלכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות (שם)
קנהלכתוב ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם. (דברים ל״א:י״ט)
קנולכסות דם עוף בעפר דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף וגומר וכסהו בעפר. (ויקרא י״ז:י״ג)
קנזלמול בנו דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו. (בראשית כ״א:ד׳)
קנחלמול יליד בית דכתיב המול יליד ביתך (בראשית ז)
קנטלמול מקנת כסף דכתיב המול לכם כל זכר לדורותיכ' יליד בית ומקנ' כסף. (שם)
(שלמו העשיין התלוין ביד)
קס(ואלו הלאוין)
שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (דברים י״ב:ד׳)
קסאשלא לעשות עכו"ם דכתיב לא תעשה לך פסל. (שמות כ׳:ד׳)
קסבשלא לעשות צלם דכתיב לא תעשו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)
קסגשלא לעשות מצבה דכתיב לא תקום לך מצבה. (שם)
קסדשלא להרכיב אילן דכתיב שדך לא תזרע כלאים: (ויקרא י״ט:י״ט)
קסהשלא להרביע בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע (שם)
קסושלא לסרס שום דבר דכתי' ובארצכ' לא תעשו (ויקרא כ״ב:כ״ד)
קסזשלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד כדכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. (שם)
קסחשלא לזרוע כרם כלאים דכתיב לא תזרע כרמך כלאים. (דברים כ״ב:ט׳)
קסטשלא לחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו. (דברים כ״ה:ד׳)
קעשלא לעשות מלאכ' בשני מינים דכתי' לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. (דברים כ״ב:י׳)
קעאשלא להניח מכשולות דכתיב לא תשים דמים ביתך. (שם)
קעבשלא להושיט איסורא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול. (ויקרא י״ט:י״ד)
קעגשלא לעשות במתכנת שמן המשחה דכתי' ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. (שמות ל״א:י״א)
קעדשלא לעשות במתכנת הקטר' דכתיב במתכונת' לא תעשו לכם. (שם)
קעהשלא להשחית עץ מאכל דכתיב לא תשחית עצה. (דברים כ׳:כ׳)
קעושלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)
קעזשלא להוסיף על המצות דכתיב לא תוסף עליו. (דברים יג)
קעחשלא לגרוע דכתיב לא תגרע ממנו.
קעטשלא להקים סמל דכתי' ופסל ומצבה לא תקימו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)
קפשלא לתת אבן משכית דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם. (שם)
(שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)
קפא(וזו היא נטילת ידים דרבנן)
נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. (דברים יז)
קפב(ואלו מצות התלוין בנישואין:)
לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. (דברים כב)
קפגלקדש האשה דכתיב כי יקח איש אשה. (דברים כ״ב:י״ג)
קפדלגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. (שם)
קפהלחלוץ ליבמתו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו. (דברים כה)
(שלמו העשיין התלוים בנישואין)
קפו(ואלו הלאוין)
שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. (ויקרא י״ט:כ״ט)
קפזשלא לגרש אנוסתו דכתיב לא יוכל לשלחה כל ימיו. (דברים כב)
קפחשלא תנשא יבמה לשוק דכתיב ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. (דברים כ״ה:ה׳)
קפטשלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון (דברים כב)
קצשלא יקח כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. (ויקרא כ״א:ז׳)
קצאשלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו.
(שלמו מצות נישואין דאוריתא)
קצב(ואלו נישואין דרבנן)
הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה:
קצג(ואלו מצות התלוים בזמן ביד:)
ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. (ויקרא כג)
(נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)
קצד(ואלו הלאוין)
שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ל״ה)
(שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)
קצה(ואלו דרבנן)
שלא לעשות מלאכה בחול המועד.
קצושלא לעשו' מלאכה בארב' עשר בניסן מחצי היום ולמעלה.
(ותכל מלאכ' יום רביעי)
קצז(אחל במצות יו' חמישי שהוא באכילה כנגד כבד שהוא דיבור חמישי שעיק' מצות כיבוד להאכיל והשקות את אביו ואת אמו וחבר עמהם מצות דינין לפי שבתי דינין קבועין בחמישי ואלו הן באכילה.)
לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך (דברים י״ב:כ״א)
קצחלהגעיל כלים דכתי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש. (במדבר ל״א:כ״ג)
קצטלהטביל כלים דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים. (שם)
(שלמו העשיין מאכילה)
ר(ואלו הלאוין)
שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. (בראשית ט)
ראשלא לאכול טריפה דכתיב טריפה לא תאכלו (שמות כ״ב:ל׳)
רבשלא לאכול נבילה דכתיב לא תאכלו כל נבילה. (דברים י״ד:כ״א)
רגשלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' (בראשית לב)
רדשלא לאכול חלב דכתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. (ויקרא ז׳:כ״ג)
רהשלא לאכול דם דכתיב כל דם לא תאכלו. (שם)
רושלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. (ויקרא י״א:ד׳)
רזשלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. (שם)
רחשלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. (שם)
רטשלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף (ויקרא י״א:כ׳)
רישלא לאכול שרץ הארץ דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ. (שם)
ריאשלא לאכול דג טמא דכתי' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים לא תאכלו. ועובר עליו בעש' דכתי' את זה תאכלו. (שם)
ריבשלא לאכול שרץ המים דכתיב אל תשקצו נפשותיכם בכל השרץ. (שם)
ריגשלא לאכול בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)
רידדין ביטול דבר יבש ודין בריה שנתערבה.
רטושלא לאכול ערלה דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלי' לא יאכל. (ויקרא י״ט:כ״ג)
רטזשלא לאכול כלאי הכרם דכתיב פן תקדש המלא' (דברים כ״ב:ט׳) ודרשינן פן תקדש תוקד אש וכיון דבת שריפה היא פשיטא דאסור באכילה.
ריזשלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. (ויקרא כב)
ריחשלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. (ויקרא י״ט:ט״ז)
(שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)
ריט(ואלו עשיין התלוים במאכל בזמן קבוע)
לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. (שמות י״ב:י״ח)
רכלאכול מרור בליל ט"ו בניסן בזמן שהפסח היה קיים מצותו דאוריתא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו. (שם)
רכאשלא לאכול ביום הכפורים דכתיב וכל הנפש אשר לא תעונה. (ויקרא כ״ג:כ״ט) ודרשינן אזהרה מג"ש.
רכבשלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. (שמות יב)
(שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)
רכג(ואלו דרבנן)
שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה.
(שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)
רכד(ואלו מצות עשה התלוים בדין)
לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. (ויקרא יט)
רכהלפסוק הדין על פי הרוב כדכתיב אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳)
רכולהתרחק מדבר שקר דכתיב מדבר שקר תרחק. (שם)
(שלמו העשוין מן הדינין)
רכז(ואלו הלאוין)
שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. (ויקרא יט)
רכחשלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. (ויקרא יט)
רכטשלא להדר פני דל כדכתיב ודל לא תהדר בריבו. (שמות כ״ג:ג׳)
רלשלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד (דברים יו)
רלאשלא להטות משפט כדכתיב לא תטה משפט (שם)
רלבשלא לגור מפני איש דכתי' לא תגורו מפני איש (דברים א׳:י״ז)
רלגשלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו דכתיב לא תשא שמע שוא. (שמות כג). ובכלל זה שלא יקבל לשון הרע.
רלדשלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. (דברים כ״ד:ט״ז)
רלהשלא להעיד עדות שקר כדכתיב לא תענה ברעך עד שקר. (שמות כג)
רלושלא להעיד רשע כדכתיב אל תשת ידך עם רשע להיו' עד חמס. (שמות כו)
רלזשלא לחוס על המחויב דכתיב וקצותה את כפה וכתיב לא תחוס עינך. (דברים כד)
רלחשלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. (ויקרא ה)
(ותכל מלאכת יום חמישי:)
רלט(יום ששי מצות עשה התלויות בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי ולפי שרוב רציחות באות ע"י ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך לי' נמלא בתינו שלל: (משלי א׳:י״א)
לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. (דברים י״ד:כ״א)
רמלשמט כספים דכתיב שמוט כל בעל משה ידו. (דברים ט״ו:ב׳)
רמאלתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. (במדבר י״ח:ט״ו)
רמבלפדות פטר חמור דכתיב ופטר חמור תפדה וגו'. (שם)
רמגלערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. (שם)
רמדלפדות בכור אדם דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. (שם)
רמהלהפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. (במדבר ט״ו:כ׳)
רמולהשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל (ויקרא ה׳:כ״ג)
רמזלתת צדקה דכתיב נתן תתן לו. (דברים ט״ו:י׳) וצריך לתנה לו בסתר:
רמחלהלות לעני שאין לו.
רמטלפדות כרם או נטע רבעי דכתיב קדש הלולים לה'. (ויקרא י״ט:כ״ד)
רנלשלח הקן דכתיב שלח תשלח את האם. (דברים כ״ב:ז׳)
רנאלהשיב אבידה כדכתיב והשבות לו. (שם)
רנבלתת שכר שכיר כדכתיב ביומו תתן שכרו. (דברים כ״ד:ט״ו)
(שלמו העשיין התלוים בממון)
רנג(ואלו הלאוין)
שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. (דברים טו) ואסור לגרום
רנדשלא לעבוד בבכור דכתיב ולא תעבוד בבכור שורך. (שם)
רנהשלא לגוז בכור צאן דכתיב ולא תגוז. (שם)
רנושלא לקפוץ יד כדכתיב לא תקפוץ ידך מאחיך האביון. (שם)
רנזשלא למנוע מלהלוות עבור מטה דכתיב השמר לך פן וגומר קרבה וגומר. (שם)
רנחשלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. (שם)
רנטשלא להלות ברבית ושלא ללות ברבית שלא להלות ברבית דכתיב את כספך לא תתן וגו' שלא ילוה ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך וסופר ועד עוברי' משום דכתיב לא תשימון עליו נשך (ויקרא כא) שלא להיות כנושה דכתיב לא תהיה לו כנושה. (דברים טו)
רסשלא להלין שכר שכיר דכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. (ויקרא י״ט:י״ג) ומיום ראשון ואילך אין בו כי אם עשה.
רסאשלא לגנוב ממון דכתיב לא תגנובו. (שם)
רסבשלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. (שמות כ״א:ט״ז)
רסגשלא לעשות עול במדה המשקל ובמשורה. עול במדה שלא ימדוד בחבל בימות החמה ובימות גשמים עול במשקל שלא יטמין במלח עול במשורי' שלא ירתיח. דכתיב לא תעשו עול. (ויקרא יח)
רסדשלא למכור נפש וכן שלא למכור עברי באבן הלקח.
רסהשלא למשכן בעל חוב כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. (דברים כ״ד:י״א)
רסושלא לעכב משכון דכתיב השב תשיב לו. (שם)
רסזשלא לשכן אלמנה דכתיב לא תחבול בגד אלמנה. (שם)
רסחשלא לחבול ריחים דכתיב לא יחבול ריחים. (שם)
רסטשלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. (שם)
רעשלא לגזול זהו גזל וזהו עושק ויש בו שני לאוין דכתיב לא תעשוק ולא תגזול. (ויקרא יט)
רעאשלא להונות חבירו בממון דכתיב אל תונו איש את אחיו. (ויקרא כ״ה:י״ד)
רעבשלא לתת הפועל לתוך כליו דכתיב ואל כליך לא תתן. (דברים כ״ג:כ״ה)
רעגשלא להניף חרמש דכתיב וחרמש לא תניף על קתת רעיך. (שם)
רעדשלא לקח האם על הבנים דכתי' לא תקח האם על הבנים. (דברים כ״ב:ו׳)
רעהשלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה (דברים כ״ה:י״ד)
רעושלא למנוע שאר זו מזונ' וכסות ועונה כדכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. (שמות כ״א:י׳)
רעזשלא להתעלם מאבידה כדכתיב לא תוכל להתעלם. (דברים כ״ב:ג׳)
(שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)
רעח(ואלו מצות דרבנן התלויות בממון)
להדליק נר של שבת בשמן טוב.
רעטלהדליק נר של חנוכה הלכה כרב. וכרבי יוחנן.
רפ(ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת)
לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. (שמות כ׳:ח׳). זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה
רפא(לאוין מן התורה)
שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו (שמות יז) ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. (שמות ל״ה:ג׳)
רפבעירובין שלמה תקן לערב עירובין.
רפגלהבדיל במוצאי שבת וימים טובים.
(שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)
רפד(ואלו מצות התלויות באבר המילה)
לפרות דכתיב פרו ורבו. (בראשית ב)
רפהלשמח אשתו דכתי' ושמח את אשו אשר לקח. (דברים כב)
רפוליבם יבמתו אם הוא אח מן האב דכתיב יבמ' יבא עליה ויבמ' (דברים כ״ה:ה׳)
רפזלפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. (ויקרא יו)
רפחלפרוש מנדה שראת' באמצע תשמיש באבר מת אם אמרה לו נטמאתי ימתין עד שימות אברו ויפרוש והוא עש הבא מכלל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. (ויקרא י״ח:י״ט)
רפטלמול עצמו דכתי' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרת' וגו' (בראשית י״ז:י״ד)
(שלמו העשיין התלוין באבר המילה)
רצ(ואלו האלוין)
שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. (דברים ז׳:ג׳)
רצאשלא לבעול שפחה וכן כל העריות דכתיב לא יהיה קדש. (דברים כב)
רצבשלא להשחית זרע דכתיב לא תנאף. (שמות כ׳:י״ג). ודרשינן לא תהנה לנאף כמו אות' המנאפי' ביד וברגל
רצגשלא לבא אל אשה נדה דכתיב ואל אשה בדנת טומאת' לא תקרב לגלו' ערותה. (ויקרא י״ח:י״ט)
רצדדיני מקוה
רצהשלא לבא אל ממזרת דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ״ג:ג׳) והוא הדין לממזרת
רצושלא לבא אל אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה דמפיק ליה מלא יגלה כנף אביו. (שם)
רצזשלא יבא פצוע דכא על בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא (שם)
רצחשלא יבא כרו' שפכה על בת ישראל דכתיב לא יבאו וגומר וכרות שפכה וגומר. (שם)
רצטשלא לבא על אחותו דכתיב ערות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ט׳)
ששלא לבא על אחות אביו דכתי' ערו' אחות אביך לא תגלה. (שם)
שאשלא לבא על אחות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה לא לקח לצרור כל אלו בכרת. (שם)
שבשלא לבא על אשת אחיו דכתיב ערו' אשת אחיך לא תגלה שם בין מן האב בין מן האם אך לא אמר הכתוב ערירים יהיו אלא באשת אח מן האב.
שגשלא לבא על אשת אחי אביו דכתיב ערות אשת אחי אביך לא תגלה. (ויקרא י״ח:י״ד)
שדשלא לבא על אשת איש דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך. שם. אם היא נשוא' בחנק ואם היא ארוס' בסקיל'.
שהשלא לבא על בת אשתו דכתיב ערות אשה ובתה שם והיא בסקילה
שושלא לבא על בת בן אשתו דכתיב את בת בנה. (שם)
שזשלא לבא על בת בת אשתו דכתיב את בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שם והיא בשריפה
שחשלא לבא על בתו דכתיב ערות בת בתך (ויקרא י״ח:י׳) וילפינן מבת אשתו מה בת אשתו עשה הכתוב בתה כבת בנה ובת בתה אף בתו אסור' כבת בנו ובת בתו.
שטשלא לבא על בת בנו דכתיב ערות בת בנך. (ויקרא שם)
שישלא לבא על בת בתו דכתיב או בת בתך לא תגלה. (שם)
שיאשלא לבא על חמותו דכתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה (ויקרא כו). ולאחר מיתה פלוגתא דרבי ישמעאל סבר בשריפה ורבי עקיבא סבר שאין בה אלא איסור מן התורה לבד
שיבשלא לבא על אם חמיו ואם חמותו ולא כתיב בהדיא אלא ילפינן מבת אשתו מה בת אשתו שלשה דורות אף באלו שלשה דורות.
שיגשלא לבא על אמו כדכתיב ערות אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ז׳)
שידשלא לבא על כלתו דכתיב ערות כלתך לא תגלה. (שם)
שטושלא לבא על בהמה דכתיב ואיש כי יתן שכבתו בבהמה. (ויקרא כ׳:ט״ו)
שטזשלא להיות נרבע לבהמה כדכתיב ואשה לא תעמד לפני בהמה. וקרא יח. ובאיש נמי כתיב כל שוכב עם בהמה (שמות כ״ב:י״ח). אם אינו ענין לשוכב דהא כתיב ואיש כי יתן שכבתו (ויקרא כ׳:ט״ו) תנהו ענין לנשכב כל אלו בסקילה.
(שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')
שיז(ואלו דרבנן)
שלא לבא על אם אמו
שיחשלא לבא על אם אביו.
שיטשלא לבא על אשת אבי אביו
שכשלא לבא על כלת בנו כל אלו בלא הפסק. ואלו יש להם הפסק אם אבי אמו. אם אבי אביו אשת אבי אביו אשת אבי אמו. אשת אחי האם אשת אחיו. בין מן האב. בין מן האם. כלת בתו. כל אלו יש להם הפסק ואלו שנחלקו הגדולי' אם יש להם הפסק דכל תיקו לקולא או אם אין להם הפסק דכל תיקו באיסור. לחומרא. שלישי שבבנו שלישי שבבתו. שלישי שבבן אשתו שלישי שבבת אשתו. רביעי שבחמיו רביעי שבחמותו. רבינו תם ורבינו חננאל פסוק לקולא. וגדולים אחרים פסקו לחומרא. אשת חמיו גזרו דורות אחרונים.
כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.