לא יהיה לך פסל. אין זה במקרא בשום מקום אלא דכוונת רבינו הוא שגם בפסל דהיינו תמונת חמה ולבנה. וכמו דדרשינן מהאי קרא דלא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים וגו'. בפ"ב מע"ז דף מב. לאסור צורת אלו. ואם מקיימן עובר משום לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. וכמו שכתב רבינו לעיל בסימן ס"א דהלאו הוא שלא יקיים וכשיטת רש"י בפירש החומש. וכמו שכתבתי שם. וקאי האזהרה נמי על המקרא שלאחריו לא תעשה לך פסל וגו'. דאף אם מקיימן אם מצאן עובר נמי בהלאו דלא יהיה לך וכמו שכתב רבינו שם גבי ע"ז שלא יקחנה קודם ביטולה. וכבר כתבתי שם שאין כן דעת הרמב"ם. והרמב"ן. והסמ"ג. ולדעתם ז"ל כל שמקיים לע"ז עובר משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם. וגם משום לא תביא תועבה אל ביתך. שאזהרות אלו כוללין לע"ז. ולתקרובת. ומשמשין. ובצורת הללו שהביא רבינו כאן לא מצאתי בדבריהם ז"ל שיהיה בזה לאו על המקיימן. וכמו שמשמע בע"ז שם. ובראש השנה דף כ"ה. דאינו אסור בהן אלא העשיה. ואפשר דגם רבינו מיירי היכא שהן נעבדין. ולא בגונא דמיירי בהו בש"ס שם. אבל מדברי הגה"ה לא משמע כן שכתב צ"ע אפילו אינו נעבד. פירש שמשמע מדברי רבינו שאסורין אפי' אם אינן נעבדין ונראה דמה שהבין כן מדברי רבינו משום דאילו אם נעבדין הוי כמו ע"ז ממש. ומקרא קמא דלא יהיה לך נפקא דאסור לקיימן אלא ע"כ דדעת רבינו הוא דאפי' אינן נעבדין מ"מ אסורין מקרא דלא תעשה לך פסל וצורות הללו מיקרי פסל לדעת רבינו ועובר על קיומן משו' לא יהיה לך דקאי נמי אקרא דבתרא. וכמו שכתבתי ולפ"ז יהיה לדעת רבינו דין זה מיוחד בפסל דוקא דאפילו אינו נעבד אסור לקיימן לפי דעת הגה"ה. אבל בסוגיא שם בע"ז על המתניתין דהמוציא כלים ועליהם צורת חמה כו' יוליכם לים המלח. משמע דמשום דצורות הללו נעבדין הוא דאסור. וכמו דמסיק שם אביי הני תלתא דחשיבי. ציירי להו ופלחי להו. ועיין בהרמב"ן ז"ל בפירש התורה פרשת יתרו. ובהשגותיו בספר המצות להרמב"ם:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים