ספר פוע"ה — כרך שני; פוריות, חלק שביעי; טיפול באי פוריות 42
אהגדרת טיפולי הפוריות מבחינה הלכתית
בכל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א).
נדרים סד, ב
גהגדרת העקרות
דלהלן נשתמש גם במונח 'עקרות' ובהטיותיו, כיוון שאנו עוסקים בהגדרות ההלכתיות כפי שנוסחו על ידי הפוסקים. אך ככלל, נשתדל להשתמש במינוח 'אי פוריות' כיוון שהוא מונח יותר מתאים למצב הרפואי בימינו. זוגות רבים שהיו מוגדרים בעבר כעקרים, עשויים בימינו להיפקד בילדים אף על פי שיש להם בעיות פוריות.
הא. הפוסקים בימינו נחלקו כיצד להגדיר את מצבם של הזוגות הלא פוריים: האם בגלל חוסר תפקוד תקין של המערכות הדרושות לפוריות נחשבים האיש או האישה שאינם פוריים כחולים, ואם כן - מה דרגת מחלתם. או שמא אי פוריות איננה מחלה, ודינם כבריאים לכל דבר.
וב. יש אומרים שדינם של הזוגות הלא פוריים כבריאים. יש שהגדירו את מצבם כמקצת חולי. ויש הסבורים שדין איש או אישה שיש להם פגיעה ממשית באברי ההולדה ועקב כך הם לא פוריים, הרי זה בגדר 'סכנת אבר'. הגדר 'סכנת אבר' חמור יותר מאשר גדר של 'מקצת חולי' וגם יותר מאשר גדר של 'חולה שאין בו סכנה'.
זדעת רוב הפוסקים היא להחשיב את אי הפוריות כגדר של חולה שאין בו סכנה ואת טיפולי הפוריות לזוגות שאינם יכולים ללדת כדרך כל הארץ בגדר של רפואה, דבר זה נעשה גם מתוך ההתחשבות בזוג המבקש להביא לעולם צאצאים עקב הכמיהה ורצון להיות הורים. אי פוריות של בני זוג עלולה לגרום למצב נפשי קשה וחמור, וכדברי רחל אמנו: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי". מי שאין לו בנים נחשב כמת, וכאילו הוא הרוס. ראיה לכך שהבראה מעקרות נחשבת רפואה אפשר להביא מספר בראשית, שם נאמר: "וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ". ולמעשה יש לפסוק כדעה זו.
חהגדרת טיפולי הפוריות
טג. מותר לטפל בכל סוג של עקרות, בין שנגרם בידי אדם או בידי שמים.
יד. יש בטיפול תרופתי או בטיפולים רפואיים המאפשרים הריון ולידת ילדים, כגון צִנתור חצוצרות, הסרת מחיצה ברחם וכדומה, סיוע לקיום מצוות פרייה ורבייה, ורפואת בני הזוג יש בה גדר של הכשר מצווה. התייחסות לאפשרות לקיום מצוות פרייה ורבייה בטיפולי פוריות כגון הזרעה מלאכותית והפריה חוץ גופית תובא להלן, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', בפִּסקה 'פרייה ורבייה', עמ' 296-295, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', בפִּסקה 'פרייה ורבייה', עמ' 337.
יאה. על פי ההכרעה ההלכתית שאי-פוריות היא בגדר מחלה, וריפויה הוא בגדר רפואה, מותר לקחת סיכונים מסוימים בטיפולי פוריות, ומותר לבצע בשבת פעולה רפואית הכרחית לצורך טיפולי פוריות בדרך של שינוי באיסורי דרבנן או אמירה לגוי. מאותה סיבה יש חובה על החברה לספק את הצרכים והמשאבים הנחוצים לטיפולי פוריות, וחלה על הרופא החובה הכללית של "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" במתן סיוע וטיפול לזוגות כאלה.
יבו. יש בעזרה לזוג עם בעיות פוריות גמילות חסדים גדולה, הן מצד הסיוע הקיים בכל גמילות חסדים, וגם באופן מיוחד כיוון שהזוגות סובלים סבל נפשי מהיעדר צאצאים, ויש בכך גם משום השכנת שלום בין איש לאשתו.
יגהתייחסות לשאלה האם יש חיוב לעבור טיפולי פוריות כדי לקיים פרייה ורבייה, הובאה לעיל, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 21, הלכה כג.
ידהתייחסות למידת החיוב שיש לבני זוג זה כלפי זו, לעבור טיפולי פוריות כדי לאפשר הולדת ילדים וקיום פרייה ורבייה, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק ט – 'נישואין עם בני זוג שאינם יכולים ללדת', עמ' 102–105.
טועניינים כלכליים
טזטיפולי פוריות עלולים לעלות ממון רב. בנוסף לכך, גם הזמן הרב המושקע בטיפולים מתגלם לעתים בכסף, שהרי 'זמן הוא כסף'. האישה צריכה להתפנות מעבודתה לעתים תכופות, ולעתים גם הבעל צריך להתפנות מעבודתו, גם לצורך הטיפולים וגם כדי ללוות את אשתו, כדי שלא תרגיש, חלילה, שזו רק בעיה שלה.
יזכדי לא להתעמת עם הנושא הכספי בכל שלב ושלב רצוי לחשוב מראש על פתרונות. הלוואות וגמ"חים יכולים לבוא בחשבון, או סיוע מהורים ובני משפחה המעוניינים לעזור. הכרחי להקציב מראש סכום כסף נכבד שיוגדר לצורך ייעודי זה לאחר התייעצות רפואית. כמו בכל נושא בעל חשיבות, גם הנושא הכספי צריך להיות מוגדר ולהתבצע מתוך שיתוף פעולה מלא מצד שני בני הזוג.
יחבמדינת ישראל יש טיפולים רבים ובדיקות רבות שאפשר לבצע דרך הרפואה הציבורית, בתשלום סמלי דרך קופות החולים, בפרט אם יש לבני הזוג ביטוח משלים. לכן מומלץ לבני זוג לרכוש ביטוח משלים מיד בראשית נישואיהם, עוד לפני שידוע על בעיה כלשהי.
יטטיפולים פרטיים הם נעימים יותר, בדרך כלל. אך לעתים זהו תענוג יקר, ולא תמיד חיוני. יש להעדיף טיפול פרטי רק אם איש מקצוע המבין בנושא ממליץ על טיפולים מסוימים שבהם יש צורך במיומנות מיוחדת. במקרים כאלה מוצדק גם להיעזר במשפחה או בגמ"חים מיוחדים לענייני פוריות המעניקים הלוואות או תמיכות. צריך שיקול דעת רחב והתייעצות עם אדם מחוץ למערכת הזוגית, לפני ששוברים תכניות חיסכון, ובוודאי לפני עשיית צעדים דרמטיים כגון מכירת דירה.
כז. לצורך טיפולי פוריות מותר ואף צריך להוציא הוצאות מרובות, ויש מי שכתב שאין צורך להוציא ממון רב לצורך קיום מצוות פרייה ורבייה אך רשאי לעשות כן, ויש מי שהסתפק בכך.
כאח. יש מי שכתב שככלל אי אפשר לממן טיפולי פוריות מכספי מעשר כספים של הנצרך לכך בעצמו, כיוון שמעשר כספים מיועד לצדקה לעניים, וטיפולי הפוריות אינם מיועדים לעניים ולצרכי רבים. ויש שהורו שמותר לזוג לשלם את טיפולי הפוריות שלו מכספי מעשר אך ורק בשעת הדחק, דהיינו כשאין בידם אפשרות לממן טיפול כזה ממקור אחר. יש מי שנטה לאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך טיפולי פוריות, ויש מי שחילק והורה שאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך תשלום על פיקוח הלכתי אך לא לצורך קניית תרופות וכדומה.
כבט. לעומת זאת, מותר לאדם לתת את כספי המעשר שלו לטיפולי פוריות של חברו או לארגון המסייע לזוגות שעוברים טיפולי פוריות. הטעם הוא שאדם יכול לתת כספי צדקה לנצרכים אך אינו יכול להשתמש בכספי מעשר לצורך עצמו, גם אם מדובר באותם צרכים.
כגי. אם אישה רוצה עוד ילד והבעל חושש בגלל הפרנסה, אפשר לנסות לשכנע את הבעל שתינוק בא עם כיכרו ופרנסתו, אך אם הדבר עלול לגרום למריבות - אין לבצע טיפולי פוריות.
כדיא. מסתבר שיש הבדל בין המאמץ הכלכלי הנדרש לקיום מצוות פרייה ורבייה לבין מאמץ להרחבת המשפחה מעבר לכך.
כהטיפולי פוריות לזוגות שיש להם כבר ילדים
כויב. זוג שיש להם כבר בן ובת, והאישה אינה מצליחה להרות כדרך כל הארץ, אין למנוע ממנה ללכת לרופא לקבל טיפולי פוריות, אם היא רוצה בכך, ויש לסייע לה בכך. ויש מי שכתב שאם לא ידועה הסיבה לאי הפוריות, לא ילכו לרופאים, שיש לתלות שהקב"ה לא רוצה לזכותם ביותר ילדים, ויסתפקו בתפילה.
כזהתייחסות להזרעה מלאכותית לזוגות שיש להם כבר ילדים תובא להלן, פרק מח - 'הזרעה מלאכותית', עמ' 301-300.
כחהתייחסות להפריה חוץ גופית לזוגות שיש להם כבר ילדים תובא להלן, פרק מט - 'הפריה חוץ גופית', עמ' 345-344.
כטהריון העלול לגרום לחילולי שבת
ליג. אישה שיודעת שכניסה להריון תגרום לה צורך בחילולי שבת רבים, בכל זאת מותר לה להיכנס להריון, ואפילו אם בעלה קיים כבר מצוות פרייה ורבייה.
לאהתייחסות לשאלה האם לאפשר הריון לאישה שאינה בריאה, תובא להלן בכרך השלישי, פרק נח - 'הריון בסיכון גבוה', בפסקה 'עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות', עמ' 36-34.
לבהתייחסות לחילול שבת לצורך הצלת העובר או הצלת המעוברת תובא שם, בפסקה 'חילול שבת להצלת העובר ולהצלת המעוברת', עמ' 50-47.
לגטיפולי פוריות לאישה גויה או על ידי רופא גוי
לדיד. מותר לרופא יהודי לטפל באישה גויה שיש לה בעיות פוריות, כדי שתלד.
להטו. מותר לאישה ישראלית להתרפא אצל רופא מומחה גוי.