פסח — פרק י״ד

אערב פסח שחל בשבת / סדר ביעור החמץ ושלוש הסעודות

אכשחל י"ד בניסן בשבת, כיוון שאי אפשר לבדוק את החמץ ולבערו ביום י"ד, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל השנים. למחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים (שו"ע או"ח תמד, א-ב). ומשיירים חמץ לשתי סעודות ראשונות של שבת.

אאילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שהיינו אוכלים מצות בסעודות השבת, כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ. אבל כיוון שאסור לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה (לעיל יג, ו, 6), חייבים להשאיר לחם חמץ לשתי הסעודות הראשונות של שבת. כדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ולאחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילה בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה.

אאת הסעודה הראשונה אוכלים בליל שבת, והשנייה בשבת בבוקר, וצריך להספיק לסיימה עד סוף שעה רביעית זמנית של היום, שאז הוא סוף זמן אכילת חמץ (כפי שמודפס בלוחות. עי' לעיל ג, ו). לשם כך צריך להקדים את תפילת שחרית של אותה השבת.

אלאחר הסעודה השנייה, אוספים את כל שיירי החמץ מהקערות ומהמפה, וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם. כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אח"כ צריך לבטל את החמץ, וצריך לומר את הביטול עד סוף שעה חמישית.

אלאחר הסעודה השנייה יצחצחו היטב את השיניים (לעיל יא, יב).

אבסעודה השלישית ישנה בעיה, חמץ אסור לאכול כבר מסוף השעה הרביעית, ומצה אסורה בכל יום י"ד. וכיוון שכך יוצאים ידי סעודה שלישית בבשר ודגים, או במיני פירות (שו"ע או"ח תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים מותר גם לבשל מצות שלמות ולאוכלן. ואין להרבות באכילה בסעודה שלישית, כדי שבערב יהיה כח לאכול את המצה לתאבון. יש עוד עצות לרוצים לבער את כל החמץ לפני השבת, כמבואר בהערה.