מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

פסקי הסידור — סיום תפלת שחרית

א[סִיּוּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית]
באַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה — יֹאמַר וִדּוּי.
גאֵין אוֹמְרִים "אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם" לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים קָטָן וְגָדוֹל ב' יָמִים, וְלֹא בְּעֶרֶב פֶּסַח וְט' בְּאָב.
דוּכְשֶׁמַּגְבִּיהִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה לְהַרְאוֹת הַכְּתָב לָעָם — כָּל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב עַצְמוֹ לַתֵּבָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּעֵת הַגְבָּהַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְיֹאמַר "וְזֹאת הַתּוֹרָה גוֹ'".
המִנְהַג סְפָרַד שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ תַּחֲנוּן וּנְפִילַת אַפַּיִם — אֵין אוֹמְרִים "לַמְנַצֵּחַ יַעַנְךָ" וְלֹא "תְּפִלָּה לְדָוִד".
ודְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן, וּפֶסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא י"ד בְּאִיָּר, וְלַ"ג בָּעֹמֶר, וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד י"ב בּוֹ וְעַד בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים אַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי הֶחָג יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, וְט"ו בְּאָב, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים עַד סוֹף תִּשְׁרֵי, וְט"ו בִּשְׁבָט, וּבְכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִילָה, אוֹ חָתָן כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
זוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ט' בְּאָב, וּפוּרִים קָטָן שֶׁהוּא י"ד וְט"ו בַּאֲדָר רִאשׁוֹן, וּפוּרִים גָּדוֹל, וַחֲנֻכָּה, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
חגַּם בְּמִנְחָה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְעֶרֶב חֲנֻכָּה, וְעֶרֶב פּוּרִים גָּדוֹל וְקָטָן, וְעֶרֶב לַ"ג בָּעֹמֶר, וְעֶרֶב ט"ו בְּאָב, וְעֶרֶב ט"ו בִּשְׁבָט — אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וּנְפִילַת אַפַּיִם.
טאֲבָל בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב רֹאשׁ הַשֶּׁנֶה וְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים וְעֶרֶב פֶּסַח שֵׁנִי — נוֹפְלִין.
יבַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַכְנִיסִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה לַהֵיכָל, וְאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "יְהַלְלוּ וְכוּ'".
יאבְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן — אֵין אוֹמְרִים "תְּפִלָּה לְדָוִד" אֶלָּא מַתְחִילִין "בֵּית יַעֲקֹב".
יבבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם — אוֹמְרִים "בָּרְכִי נַפְשִׁי".
יגמִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר "הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה" אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם וּבְמִנְחָה קֹדֶם "עָלֵינוּ" — אוֹמְרִים זֶה: "לְדָוִד ה' אוֹרִי גוֹ'".
ידוְכָתַב רש"ל שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה: "אַךְ צַדִּיקִים גוֹ'".
טומִנְהָג לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם אַחַר הַתְּפִלָּה בְּלֹא בְרָכָה וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בָּהֶם. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר גַּם כֵּן פָּרָשַׁת "קַדֶּשׁ", "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ".