מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שבלי הלקט — פרק רכ״ו

דין ציצית לטוותו במועד.
ולטוות ציצית בחולו של מועד לצורך טליתו מותר כדתנן טווה אדם תכלת לציצתו ואוקימנא דבין באבן בין בפלך שרי ונראין הדברים כגון שצריך לו לתקן טליתו בחולו של מועד אבל אם אינו צריך לו אסור: