שבלי הלקט — הלכות מילה 9

בוחייב אדם לעשות משתה ושמחה ביום שזכה למול את בנו כדתניא בברייתא של ר' אליעזר פכ"ט כשנולד יצחק בן ח' ימים הגיש את בנו למילה שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים וכל מי שהוא מגיש את בנו למילה ככהן שהוא מגיש מנחה על גבי המזבח מיכן אמרו חכמים חייב אדם לעשות משתה ושמחה באותו היום שזכה למול את בנו. כאברהם שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו. ובפרק ר' אליעזר דמילה תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שקבלו עליהן ישראל בשמחה כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך עדיין עושין אותה בשמחה ופי' רבינו שלמה ז"ל שעושין סעודה.

גוהחבר ר' בנימין ב"ר שלמה ז"ל הביא ראיה מהא דאמרינן בכתובות פרק קמא רב חביבא איקלע לבי מהלא ובריך שהשמחה במעונו ולית הלכתא כוותיה משום צערא דינוקא. מכל מקום אע"ג דלית הלכתא כוותיה לברך שהשמחה במעונו נפקא מינה שעושין סעודה גדולה כמו בבית החופה.

דעוד מצאתי מה שרגילין לעשות משתה ביום ברית מילה דכתיב ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ביום ה"ג בגי' ח' דהיינו ביום ח' מל את יצחק שמעינן מכל הני שחובה הוא לעשות משתה ושמחה בברית מילה:

הנשלמו הלכות מילה והם ט' דינין וסימנם בו"א ברוך ה'. וסימן אחר וב"א לציון גואל:

וצוית צדק עדותיך האל הנשגב והנעלה

זדם הברית להזות כקרבן כליל ועולה

חקרנינו להרים בכבודה ברדת רשעים לשאולה

טיעמוד מליץ בעדנו איתן האזרחי בתפלה

יהכר נא למי החותמת הזאת המסוגלה

יאחנון תחנן לקול זעקו צאצאיו לחומלה

יבזה חלקנו כי פקודיך זכרנו להתהלה

יגקדשתנו לשמך מבטן להיותנו לך לנחלה

ידואני בתומי תמכתני לחזק ימיני הדלה

טואשר שאלתי מעמך למלאות שאלה

טזמשירי אהודך תמיד ואברך שמך סלה

יזצדק ושלום השקתני בסדר הלכות מילה