שולחן ערוך הרב — אורח חיים 283

אלָמָה אֵין מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרוֹת בְּשַׁבָּת וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: אַף שֶׁתִּקְּנוּ הַגְּאוֹנִים לְהוֹצִיא לְכָל יוֹם טוֹב סֵפֶר שֵׁנִי לִקְרוֹת בְּפָרָשַׁת הַמּוּסָפִים — בְּשַׁבָּת לֹא תִקְּנוּ כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁבְּפָרָשַׁת מוּסַף הַשַּׁבָּת אֵין בָּהּ אֶלָּא ב' פְּסוּקִים בִּלְבָד, וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מִג' פְּסוּקִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קל"ז. וְעוֹד, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְטִיר בְּנָבִיא בְּכָל שַׁבָּת מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה שֶׁקָּרָא מִמֶּנָּה הַמַּפְטִיר, וְאִם יִקְרָא בְּמוּסַף שַׁבָּת — יִצְטָרֵךְ לְהַפְטִיר מֵעִנְיַן שַׁבָּת, וְיִהְיוּ כָּל הַהַפְטָרוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה בְּעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁקּוֹרֵא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ — יַפְטִיר בְּכָל שַׁבָּת מֵעִנְיַן אוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה: