מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםתפילה — פרק כ״ו
אקריאת שמע על המיטה / סדר קריאת שמע שעל המיטה
אאמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב).
ארבי יהושע בן לוי היה נוהג להוסיף לומר לפני שנתו את המזמורים: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" (תהילים צ״א:א׳), "ה' מָה רַבּוּ צָרָי" (שם ג), שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב). ורבים נוהגים כמותו. במשך הדורות נהגו רבים להוסיף עוד מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשות.
אלסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שרבים נוהגים לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (עי' מ"א רלט, ב).
איש מדקדקים לומר את ברכת 'המפיל' סמוך לשינה, אחר 'שמע' וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים ברכת 'המפיל' ל'שמע' ושאר הפסוקים. ומי שחושש שירדם, יתחיל ב'שמע' ו'המפיל', וכך יהיה בטוח שיספיק לומר לפני שירדם את מה שתיקנו חז"ל (עי' משנה ברורה רלט, ב).
בקריאת שמע על המיטה / ברכת המפיל
בהיו שחששו לברך 'המפיל' שמא לא ירדמו ונמצאה ברכתם לבטלה. אבל למעשה מעצם זה שחכמים תקנו לברך 'המפיל' משמע שלא חששו לזה. והטעם, מפני שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליח לישון, ההודאה שאמר אינה לבטלה (ח"א לה, ד). אלא שמלכתחילה תקנו חכמים ברכה זו למי שמתכוון לישון, ומי שאינו מתכונן לישון באותו לילה, לא יברך באותו הלילה 'המפיל'.
בועל שינה של יום אין מברכים 'המפיל'. ויש אומרים שטוב לומר לפני שינת יום 'ויהי נועם' (משנה ברורה רלט, ח, ועי' באו"ה 'סמוך'). וגם על שינת עראי בלילה אין מברכים 'המפיל'. אבל שינה על המיטה לחצי שעה ומעלה כבר נחשבת שינת קבע (א"א רלט; בית ברוך לה, י).
בהלך לישון בלילה ובירך 'המפיל', ואח"כ קם לעיסוקיו ושוב חזר לישון, לא יחזור לברך 'המפיל', שאין מברכים 'המפיל' אלא פעם אחת בלילה (בית ברוך לה, ט, ועי' פס"ת רלט, א, 4). נרדם בלא לברך 'המפיל' והתעורר באמצע הלילה ומתכוון להמשיך לישון, יברך לפני שירדם בשנית. ואם אינו רוצה לקום ממטתו, יכול לשפשף ידיו בשמיכה ולברך (שו"ע או"ח ד, כג; משנה ברורה ד, סא; ושלא כפס"ת רלט, א, שמחייב נטילת ידיים).
ביש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.
גקריאת שמע על המיטה / דינים נוספים
גמי שנצרך לדבר אחר שאמר 'שמע' ו'המפיל' – רשאי. וכן אם נצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף – רשאי, מפני שאין ברכת 'המפיל' כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה. אלא שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (עי' רמ"א, או"ח רלט, א; ציץ אליעזר ז, כז, יחו"ד ד, עמ' קיח-קכב, פס"ת רלט, ג. אמנם במשנה ברורה רלט, ד, מחמיר אחר 'המפיל').
גאפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל יקפיד להטות על צידו.
גכתבו בעלי המוסר, שטוב לאדם לערוך לעצמו חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יתוודה על חטאו, ויקבל על עצמו שלא יחטא בו יותר. גם ראוי לאדם שימחל לפני שנתו לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא יענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים (משנה ברורה רלט, ט).