מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםתפילת נשים — פרק י״ט
אקריאת שמע על המיטה / סדר קריאת שמע שעל המיטה
אאמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב). אין הבדל בהלכות אלו בין גברים לנשים.
אוהיה נוהג רבי יהושע בן לוי להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהילים צ״א:א׳), ו"ה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב), ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשיות.
אלסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שנתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (ע' מ"א רלט, ב).
איש מדקדקים לומר את ברכת "המפיל" סמוך לשינה, אחר שאמרו את "שמע" וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים ברכת "המפיל" ל"שמע" ולשאר הפסוקים. מי שחוששת שמא תירדם, תתחיל ב"שמע" ו"המפיל", וכך תהיה בטוחה שלכל הפחות תספיק לומר לפני שתירדם את מה שתקנו חז"ל (ע' משנה ברורה רלט, ב).
בקריאת שמע על המיטה / ברכת המפיל
בהיו שחששו לברך "המפיל" שמא לא ירדמו ונמצאה ברכתם לבטלה. אבל למעשה, מעצם זה שחכמים תקנו לברך "המפיל", משמע שלא חששו לזה. והטעם, מפני שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליחה לישון, ההודאה שאמרה אינה לבטלה (ח"א לה, ד). אלא שתקנו חכמים ברכה זו למי שמתכוונת לישון, ומי שאינה מתכוונת לישון באותו לילה, לא תברך באותו הלילה את ברכת "המפיל".
בועל שינה של יום אין מברכים "המפיל". ויש אומרים שטוב לומר לפני שינת יום "ויהי נועם" (משנה ברורה רלט, ח, וע' ד"ה באו"ה 'סמוך'). וגם על שינת עראי בלילה אין מברכים "המפיל", אבל שינה על המיטה למשך חצי שעה כבר נחשבת שינת קבע (א"א רלט; בית ברוך לה, י).
במי שהלכה לישון בלילה וברכה "המפיל", ואח"כ קמה לעיסוקיה וחזרה לישון, לא תחזור לברך "המפיל", שאין מברכים "המפיל" אלא פעם אחת בלילה (בית ברוך לה, ט, וע' פס"ת רלט, א, 4).
במי שנרדמה בלא לברך "המפיל" והתעוררה באמצע הלילה ומתכוונת להמשיך לישון, תברך לפני שתירדם בשנית. ותשפשף את ידיה בשמיכה לפני שתברך, שמא נגעו ידיה במקומות המכוסים שבגופה ועליה לקנחם בשמיכה לפני הברכה (שו"ע או"ח ד, כג; משנה ברורה ד, סא; ושלא כפס"ת רלט, א, שמחייב נטילת ידיים).
ביש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך "המפיל", אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים "המפיל" בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, וע' יחו"ד ד, ע' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים "המפיל".
גקריאת שמע על המיטה / דינים נוספים
גמי שנצרכה אחר שאמרה "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף – רשאית, מפני שאין ברכת "המפיל" כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (ע' רמ"א רלט, א; ציץ אליעזר ז, כז, יחו"ד ד, ע' קיח-קכב, פס"ת רלט, ג. אמנם במשנה ברורה רלט, ד, מחמיר אחר "המפיל").
גאפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל אמרו חכמים שגבר צריך להקפיד להטות על צידו (פ"ה תפילה כו, ג).
גכתבו בעלי המוסר, שטוב לאדם לערוך לעצמו חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יתוודה על חטאו, ויקבל על עצמו שלא יחטא בו יותר. גם ראוי לאדם שימחל לפני שנתו לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא יענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים (משנה ברורה רלט, ט).