מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ט; במקום העצם 31
אאכן באמת יש ראיה ברורה כהצד הראשון, דהא ר"ש אומר "קדשים שחייב באחריותם חייב" גם בכפל וגם בד' וה', ובשלמא בכפל עוד אפשר לפרש גם להצד השני דהדין של כפל הוא לאו דוקא בשור ושה, אך גם בכל כסף ושוה כסף, אבל ד' וה' הלא רק בשור ושה בלבד, ואי כל החיוב הוא רק מצד הממון שזה גורם לו ולא מצד הדבר בעצמו, ד' וה' איך משכחת לה?
בוגם מכפל גופא יש ראיה, דהא בשטרות בכל האופנים אין כפל מצד דאין גופן ממון, ואי כל החיוב הוא לא מצד עצם הדבר, אלא מצד הגורם לממון, מאי עדיפא זה משטרות?
גועתה נראה מהו ההבדל בין איתא בעינא ובין ליתא בעינא, להצד השני ההבדל מובן מאליו, כי הלא כל הדין הוא רק מצד הפסד הממון האחר המסתעף מזה ולא מצד הדבר בעצמו וזה איכא רק בליתא בעינא, אבל להצד הראשון שההדגשה הוא בהדבר בעצמו, אי אפשר להבין מהו ההבדל בין איתא בעינא ובין ליתא בעינא?