מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ב; סבה והעדר הסבה 9
אועי' במלמ"ל (בפ"ה מהל' אישות הלכה א') שחקר במקדש באיסורי הנאה והיא חולה שיש בה סכנה, אם בתר דידי' אזלינן ולו הרי הוא אסור בהנאה, או בתר דידה אזלינן.
בוהביא בזה מחלוקת רש"י והריטב"א, דלדעת רש"י בע"ז (נ"ד ב') נראה שמקודשת בכה"ג, ולדעת הריטב"א אינה מקודשת, שכתב בפ"ב דקדושין (נ"ו ע"ב) אמתניתין דמקדש בערלה "ואפילו היא חולה שראויה ליהנות בה אינה מקודשת, דלאו ממונה יהיב לה, אלא אם כן אמר לה, הרי את מקודשת לי באותה הנאה שיש לך שנתתי לך דבר שתתרפא בו ויש באותה הנאה שוה פרוטה".
גאבל שום אחד לא בא בזה מצד דאין קנין באיסורי הנאה, ובמקום שאין קנין הנה אע"פ שהיא מותרת ליהנות מזה אין כאן קדושין דזהו מעין הגדר של "משלחן גבוה קא זכי". וכאן יש לנו הציור שלפני הקנין הוא אסור בהנאה וע"י הקנין יופקע האיסור, שבאופן כזה שייך שפיר קנין.