טור אורח חיים — סימן תס״ד

אחרדל או שאר מיני טיבול שיש בהם מים אין נותנין בהן קמח ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ ובשאר מיני טבולים כיון שאינן חדים כמו חרדל ודאי החמיץ וצריך לשורפו:

טור אורח חיים תס״ד, א׳

טור

חרדל או שאר מיני טיבול שיש בהם מים אין נותנין בהן קמח ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ ובשאר מיני טבולים כיון שאינן חדים כמו חרדל ודאי החמיץ וצריך לשורפו:

אחרונים3 מחברים

בית יוסףה'רמ"ח–ה'של"ה (1488–1575)אחרונים

חרדל או שאר מיני טיבול כו' משנה בפרק כל שעה (פסחים מ:) אין נותנין קמח לא לתוך החרוסת ולא לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד ור"מ אוסר ובגמרא אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך החרוסת דברי הכל ישרף מיד: ופירש"י מחלוקת. דשרי ליה ת"ק לאכלו מיד: בנותן לתוך החרדל. לפי שהוא חזק ואינו מניחו מהרה להחמיץ: ואמר רב אשי כוותיה דרב כהנא מסתברא מדאמר שמואל וכו' ואע"ג דדחייה ראיה זו מ"מ כיון דרב אשי סבר כוותיה הכי נקטינן וכן פסקו הפוסקים:

דרכי משה (רמ"א)ה'ר"צ–ה'של"ב (1530–1572)אחרונים

בהג"מ דיש פ"ה חרדל כמו כן יש לאסרו בפסח משום דהוה מידי דמידגן אף על גב דבימיהם היה מותר מ"מ בדורות האחרונים יש להחמיר שאין בקיאים כ"כ באיסור והיתר בדורות הראשונים ואפילו הוא מעורב מקודם הפסח עם ד"א אפ"ה אסור לאכלו ומותר להשהותו דדינו כשאר קטניות כ"כ בת"ה סימן קי"ג:

בית חדש (ב"ח)ה'שכ"א–ה'ת' (1561–1640)אחרונים

חרדל וכו' משנה בפ' כ"ש (דף מ') ומ"ש וצריך לשורפו הוא לפי שתופס עיקר דהלכה כרבי יהודא דבעי שריפה אבל למאן דפסק כרבנן לא בעינן שריפה דסגי במפרר וזורה לרוח כדלעיל בסימן תמ"ה: