טור חושן משפט — סימן קצ״ה

בואין אחד מהם יכול לחזור בו אפילו אם אין עדים בדבר אם מודים זה לזה:

גלשון הרמב"ם נותן הקונה למקנה הכלי ואומר לו קנה כלי זה חלף החצר או היין שמכרת לי ואין נוהגים עתה שיאמר לו הקונה כן כי מסתמא אדעתא דהכי הוא נותן לו:

דאפילו לא נתן לו מתנה גמורה אלא ע"מ להחזיר קונה בו:

האפי' לא תפש המקנה בכל הכלי אלא במקצתו ונשאר מקצתו ביד הקונה קנה בו והוא שיאחז ממנו שיעור כלי דהיינו שיעור ג' אצבעות והרמב"ם ז"ל כתב אפילו אינו תופש בו כדי ג' אצבעות אם הוא בענין שיכול לנתקו ולהביאו אצלו קנה:

ואפילו לא נתן הקונה למקנה הכלי אלא אחר נתנו לו בשבילו ושלא בפני הקונה קנה וי"א שאינו קונה אלא בפני הקונה ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה:

זוכתב ולכך הורגלו לעשות הקנין בסודר של העדים אפי' בפני הקונה לפי שרוב קניינים הם שלא בפני הקונה:

חקונין בכלי אע"פ שאין בו ש"פ:

טובלבד שיהא עשוי מדבר החשוב לאפוקי מרוקא פירוש כלי העשוי מגללי הבקר אין קונין בדבר שהוא אסור בהנאה ולא בפירות ולא בשאר כל המטלטלין שאינן כלי אבל בהמה פירש רבינו יצחק שהוא כמו כלי וקונין בה:

יאין קונין במטבע אף על פי שהוא כמו כלי ולא בכליו של מקנה:

יאאין הקנין מועיל אא"כ מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם יאמר לו הקונה קנה סודר זה ותקנה חפצך לי אחר ל' יום לא קנה דבשעה שיש לו להקנות כבר החזיר הסודר לקונה אבל אם אמר לו קנה על מנת שתקנה לי מעכשיו ולאחר שלשים יום קנה:

יבאף על פי שנגמר הדבר בקנין כראוי שניהן יכולין לחזור בהן כל זמן שעסוקין באותו ענין מה שאין כן בשאר דרכי הקנאה הפסיקו הענין אין אחד מהן יכול לחזור בו:

יגוכשם שקרקע נקנה באחד מאלו הארבעה דברים כך שכירות נקנה בהם:

ידובשאלת קרקע י"א שאין מועיל חליפין וא"א הרא"ש ז"ל כתב שמועיל בהן חליפין: