בהמה של הפקר כו' בפ' אין בין המודר: ובא אחד לזכות בה כו' פי' איך יזכה בה שלא יבוא אחר לחזור לחטפה מידו: או שנים כו' נתבאר בסימן קצ"ז דבשניהן רוכבים עליה ומנהיגין ברגלם ביחד שניהן קנאוה וכן אם א' רוכב ומנהיג ברגליו והשני הנהיגה לבד משא"כ בא' רוכב על החמור וא' תופס המוסירה וע"ש עוד שאר חילוקי דין קנין בהמה: נקנית כדרך שנקנית במכירה וא"ת הלא כ"ר בשם הרא"ש בר"ס קצ"ז ז"ל דוקא גמל במשיכה וחמור בהנהגה אבל חמור במשיכה וגמל בהנהגה איכא חד מינייהו דלא קני ולא ידעינן הי מינייהו קני והי מינייהו לא קני הילכך במכר ובמתנה לא קנה חד מינייהו דאוקי ממונא בחזקת מריה ובמציאה והפקר קנו שניהן עכ"ל הרי לפנינו שבאלו נחלקה קניית מציאה והפקר מדין מציאה וי"ל דהרי רבינו לא כתב אלא דקניינן הן שוים ושם נמי קניינן שוה אם היינו יודעין במאי הן נקנין אלא שמכח ספיקא אמרינן בכל א' מהן לפי עניינו המע"ה וק"ל:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים