הביננימקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים
🕍 בית המדרש📖 מילון✡️ סנהדרין🗂 שיעורים

טור יורה דעהסימן א

ברוך ה' אלהי ישראל אשר לו הגדולה והגבורה. לו נאה שיר ושבחה הלל וזמרה עוז וממשלה. נורא עלילה על כל אלוה מאד נעלה. אם אומר אשמיע כל תהלתו ואהללה. או בגודל גבורתו אמללה. לא אוכל כי אין בלשוני מלה. וכי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה. ולו דומיה תהלה. שליט בכל דרי מטה ומעלה. כלם איש איש ממקומו ישתחוו לו בחילה. ראשון לראשונים כי אין לראשיתו ראש ותחלה. וגם את האחרונים הוא ואין לו קץ ותכלה. בראשית ברא את השמים ואת הארץ ובששת ימים עשה מלאכתו עד אם כלה. וייצר את האדם עפר מאדמתו. ואת הכל עשה יפה בעתו בעבור ישראל ראשית תבואתו. ובעבור תורת קניינו ראשית נסיכתו. להנחילה לעם קדשו יעקב חבל נחלתו. וזיווג ראשית עם ראשית טוב אחרית דבר מראשיתו. וזיווגם יפה עלה. כי אמרת ה' צרופה מקושטת בעשרים וארבע ככלה:
ויתן לנו על יד נאמן ביתו חקי דתו ותורתו. ויבדילנו מטומאת גויי הארצות ויקריבנו לעבודתו. ויצוה עלינו חקים ומשפטים ללמדינו. ויעש כאשר צוה וילמד חק ומשפט לישראל. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום וחקי האל. ותורה אשר קבל מסיני מסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה וכן דור אחר דור עד היום הזה:
ויען כי ארכו לנו הימים בגלותינו. כשל ברכינו. ויבש כחנו. ורפו ידינו. ושמם לבנו. וכהו עינינו. וכבדו אזנינו. ונאלם לשונינו. וניטל מדברינו. ונסתמו מעיינות חכמתינו. ונשתבשו הסברות. וגדלו המחלוקות. ורבו הדעות. ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות. עד כי רבים ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו. על כן העירוני רעיוני ומחשבותי ועם לבבי אשיחה אמרים. אקומה נא ואסובבה בבתי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים סופרים ואבינה בספרים ובדברי המחברים. ואלקטה שנים שלשה גרגרים בראשי האמרים. ואחברה ספר בענין איסור והיתר ושאר כל הדברים הצריכים בזמן הזה:
וישיבוני סעיפי הלא ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. וצעיר אתה לימים ואין בך דעת ומזימה. ואין אתך יודע עד מה. לכן חדל לך ממחשבותיך. פן מה תעשה באחריתך. ואל יכלימוך רעיך. ואשיבם דבר לאמר אקומה נא ויהי מה כי היא מלאכת שמים. ואשאלה עזר מאתו ויהי לי לעינים. ולשמוע בלימודים יעיר לי אזנים. ולדבר מישרים יפתח לי שפתים. ויוציא לפועל מחשבותי. ותעלוזנה כליותי. ואין רצוני להאריך בראיות אלא לכתוב דברים פסוקים. ובמקום שיש דיעות שונות אכתבם ואכתוב אחריהן מסקנת א"א הרא"ש ז"ל:
וקראתי לספר הזה יורה דעה כי הוא ילמד האדם דעת להורות בכל אשר יצטרך מדברים הנוהגין בזמן הזה וזה סידורו. הלכות שחיטה וכל דיניה. ובכללה דין שליל הנמצא בבהמה. ואותו ואת בנו. וי"ח טרפות ובכללם טרפות הריאה ובדיקתה. ודין מתנות כהונה שהם הזרוע והלחיים והקבה. ואבר מן החי. ואיסור חלב במה נוהג וקרומות וגידים שיש בהם משום חלב ואיסור חיתוכו בסכין של בשר ואיסור הדחתו ומליחתו עם הבשר וכל דיניו. והמקומות וגידים שיש בהן משום דם והכשירן ודין גיד הנשה וכל דין הניקור. איסור דם ובמה נוהג ובכללו דם ביצים ודם אדם. ודיני מליחה לכל האיברים לכל אחד כראוי. ולצלי וכל דיניו. סימני בהמה וחיה טהורה. ובכללן כל היוצא מן החי כגון חלב ומי רגלים וצירם. וכשרה שינקה מן הטרפה ואיפכא. ועד כמה תינוק יונק. וסימני העוף וכיצד העוף נאכל. סימני דגים וקרבי דגים וצירן. וסימני שרצים ובכללן תולעים הנמצאים בבורות ובכלי המים ובפירות. סימני חגבים וסימני ביצים וממי נקחים ובכללן ביצי נבלה וטרפה וביצה טמאה או שיש בה אפרוח או דם שנתבשלה עם אחרות וכל דיניהם. איסור בישול בשר בחלב וכל דיניו. ואיסור אכילתו. ובכללם דין הכחל. ותערובת בשר בחלב וכל דיניו. דין כל שאר האיסורין שנתערבו בהיתר וביטולו. ופת של גוים. והשלקות שלהם. ומשקין שלהם. ואיזה דבר נקח מהם ואיזה שאינו נקח. וחלב שחלבו גוי והגבינות שלהם. ודין גילוי. ודברים המאוסים. ודברים האסורים לעשות בהם סחורה. והצריכים שני חותמות ביד גוי. דין החשוד על דברים האסורים. תיקון הכשר כלים הניקחין מן הגוים. הלכות יין נסך. דין כלי היין איסורן והכשרם. איסור הנאה מע"ז ומתשמישיה ומתקרובתה וכל דיניהן. ודברים האסורים למכור לגוים. ואיסור משא ומתן עמהם ביום אידם והרחקה מהם בכל זמן. ושלא להתרפאות מהם. דיני רבית איסור לקיחתו והחזרתו וכל דיניו. ואיסור לכת בחקי הגוים. וקוסם ומכשף ומנחש וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. וכתובת קעקע. והקפת הראש והשחתת זקן. והעברת תער בשאר הגוף. הלכות נדה ויולדת והרחקת בעליהן מהן וכל טהרתן וכל דיניהן. והמקוה שראויין לטבול בהן. וכל דיני טבילה והמקוה. הלכות נדרים איסורן והיתירן. ובכללם התרת האב לבתו. והפרת הבעל לאשתו וכל דיניהן. הלכות שבועות איסורן והיתירן. כיבוד אב ואם. ואיסור קללתן והכאתן. כיבוד הרב ומוראו ואיסור הבזותו. מצות תלמוד תורה וכיצד ילמד האדם וילמד את בנו ואיזה קודם וכל דיניהם. מצות צדקה. מי חייב בה. וכיצד נתינתה וכל דיניה. מילת בניו בזמנה ושלא בזמנה בחול ובשבת ויום טוב וכל דיניה. מילת העבדים והגרים. ודין גר הבא להתגייר. ואיסור עריות בגרים ועדותם. הלכות ספר תורה. הלכות מזוזה. איסור חדש. הלכות ערלה. הרכבת האילן וכלאי הכרם וכלאי זרעים. וכלאי בהמה. וכלאי בגדים. הלכות בכור אדם ופדיונו. ובכורי בהמה טהורה וטמאה ופדיונם וכל דיניהם. הלכות חלה. ותרומות. ומעשרות. הלכות נידוי והיתירו. הלכות אבל ובו אסיים באשר הוא סוף כל האדם. ובכללו ענין ביקור חולים. ואם ניתן רשות לרופא לרפאות ואם בשכר או בחנם. ודין הגוסס. וענין הפטירה. וענין הקריעה. ואיזו מתאחין ואיזו אין מתאחין. ומי שמתו מוטל לפניו בחול או בשבת או ביום טוב והמשמר המת. ודין מת בעיר. ודין חתן שמתו מוטל לפניו. וענין ההספד על מי מספידין וכיצד מספידין ומתי מספידין. ודין המאבד עצמו לדעת והרוגי בית דין. והזמן שאין מעוררין על המת. וענין הוצאת המת. כיצד מוציאין אותו. והדברים שהמת קונה אותם. והטלת ציצית בטליתו. וצדוק הדין שאומרים עליו. ועל מי מבטלים תלמוד תורה. שני מתים איזה מהם קודם. איש ואשה מי קודם. מת וכלה מי קודם. וענין הקבורה. כיצד קוברין המת. ודין בית הקברות. וענין הכהנים על איזה מת מטמאין ועל איזו טומאה צריכין ליזהר. ודין מת מצוה. וסדר האבלות. ועל איזה קרובים מתאבלים. ומאימתי מתחיל האבלות. ומעמדות ומושבות והברכות שמברכין בבית האבל. ודין ההבראה. ותוספת שמוסיפין בברכת הטוב והמטיב. ודין ההולכין לבית הקברות והנשארים בבית. ודברים שהאבל אסור בהם כגון מלאכה. רחיצה סיכה. נעילת הסנדל. ותשמיש המטה. דברי תורה. ושאילת שלום ותכבוסת. וחייב בעטיפת הראש. ובכפיית המטה. ואיסור הנחת תפילין. ותספורת וגיהוץ. ושמחה. ואיחוי הקרע. ואם יש אבלות מן התורה. ומי שלא נהג אבלות תוך שבעה ימים. ואם מותר לו לצאת מפתח ביתו. וענין שבת ויום טוב וחולו של מועד כיצד נוהג בהם. וענין שמועה רחוקה וליקוט עצמות. וארון העובר ממקום למקום.
וראיתי עוד לעשות סימנים לכלול כל ענין וענין במלות קצרות ולכתבם בתחלת הספר במספר ובמנין למען היות נקל לבקש כל ענין וענין. ואל אלהים יודע וישראל הוא ידע כי לא בעבור מעלתי עשיתי הדבר הזה כי לא עשיתי דבר שיהא בו כדי עילוי שאיני אלא כתלמיד הלומד מפי המלמד וכותב דבריו כדי להתלמד. וכלוקט המלקט מאחורי הקוצרים וכמאסף בין העומרים אחת הנה ואחת הנה ביני חיטי לקוטי בתר לקוטי. והיודע כל תעלומות יעזרני להוציא לאור נעלמות. ויקרבנו לעבודתו. ויאיר עינינו במאור תורתו. ויצילנו משגיאות. ויראנו בתורתו נפלאות. ויזכנו בביאת הגואל לראות. ויורנו בדרכיו ונלכה באורחותיו כדכתיב לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב. ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. בית יעקב לכו ונלכה באור ה' אמן:
אתניא וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על פה בהלכות שחיטה והנני מסדר הלכותיהן מי הראוי לשחוט וכוונת השוחט ומחשבה הפוסלת השחיטה במה שוחטין ומתי שוחטין ובאיזה מקום שוחטין ומי הם הנשחטין ושליל הנמצא בבהמה ואותו ואת בנו ובדיקת הסכין וברכת השחיטה ובדיקת הסימנים מקום השחיטה בצואר וכמה שיעור שוחטין וחמשה הלכות שחיטה והכסוי וברכתו הכל שוחטין לכתחילה נשים ועבדים משוחררים וכל אדם אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הל' שחיטה שרוב הרגילים לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין בד"א שאינו בפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה אבל אם הוא לפנינו צריך לבודקו אם הוא מומחה ולשואלו אם נתעלף וכתב בסמ"ג בשם ר"ת שא"צ שידע כל הדינין אלא אם אומר על דבר זה הייתי מסתפק ושואל קרינן ביה שפיר יודע עד שיאמר על האסור מותר ומיהו לכתחילה יכולין ליתן לו לשחוט על סמך שיבדקנו ולא חיישינן שמא יאכלו משחיטתו בלא שיבדקנו וישאלנו אבל מי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה אפי' שחט לפנינו ד' או ה' פעמים שחיטה הגונה וראויה ושחט אח"כ בינו לבין עצמו שחיטתו פסולה אפי שאלו לו עשית כך וכך ומתוך תשובתו נראה ששחט כראוי אין לסמוך עליו ואפי' אמר ברי לי ששחטתי יפה אבל כל מה ששחט לפנינו כשר ואפי' לכתחילה יכולים ליתן לו לשחוט ביון שאחר עומד על גביו ובלבד שיראה אותו מתחילת השחיטה עד סופה ובעל העיטור כתב אי ידעינן ביה דגמר אפי' לא איתחזק מותר לשחוט לכתחילה ואי לא ידעינן ביה אי גמיר אי לא לכתחלה לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה ואין צריך לבודקו ואפילו הוא לפנינו והרמב"ם חילק בין מומחה ומוחזק לענין לשואלו שכתב היודע הלכות שחיטה הרי זה לא ישחוט בינו לבין עצמו בתחילה עד שישחוט בפני חכם פעמים רבות עד שיהיה רגיל וזריז ואם שחט בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה ולא כתב שצריך לשואלו אם הוא מוחזק ובמי שאין ידוע אם יודע הלכות שחיטה כתב שאם שחט בינו לבין עצמו שואלין אותו אם יודע הלכות שחיטה שחיטתו כשרה וא"א הרא"ש ז"ל לא חלק אלא אם הוא לפנינו בודקין אותו ושואלים אותו אם נתעלף ואם אינו לפנינו סומכין על החזקה בשניהם וכן היא סברת רב אלפס וכיון שרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן המוצא בהמה שחוטה כראוי במקום שרוב ישראל מצויין כשרה ואפי' אם נגנבה ממנו ומצאה שחוטה אע"פ שהוא חשוד על הגנבה אינו חשוד על השחיטה וכתב הרמב"ם דוקא שמצאה בבית אבל מצאה בשוק או באשפה שבבית אסורה וא"א ז"ל התיר אפי' באשפה שבבית ולא אסר אלא באשפה שבשוק וכן הרשב"א התיר אא"כ מצאה באשפה שבשוק חרש שאינו שומע ואינו מדבר ושוטה היוצא יחידי בלילה או מקרע כסותו או לן בבית הקברות או מאבד מה שנותנין לו אפילו באחת מאלו אם עושה אותו דרך שטות נקרא שוטה וקטן שאינו יודע לאמן ידיו לשחוט אין שוחט לכתחלה אפילו אחרים רואין אותו ובדיעבד כשרה אם אחרים עומדים על גביו ואין מוסרין להם לכתחלה לשחוט בשאין אחרים עומדים על גביו אפילו אם רוצה להשליכו לכלבים וחרש המדבר ואינו שומע אע"פ שמדבר לכתחלה לא ישחוט מפני שאינו שומע הברכה ואם שחט אפי' בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה והשומע ואינו מדבר אם הוא מומחה שוחט אפילו לכתחלה אם אחר מברך וקטן מומחה ויודע לאמן את ידיו לשחוט לא ישחוט לכתחלה בינו לבין עצמו ואם שחט שחיטתו כשרה ואם גדול עומד על גביו שוחט אפילו לכתחילה ושיכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה ואם לא הגיע לשכרותו של לוט שוחט אפילו לכתחלה. וסומא לא ישחוט לכתחלה אא"כ אחר עומד על גביו וערום לא ישחוט לכתחלה מפני שאינו יכול לברך: