מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

יין הטוב — חלק א, אורח חיים 21

אתשובת מרן מוהרי"ח אליו
בלכבוד הרב השקדן בתורה, אב בחכמה ורך בשנים, כמוהר"ר יחזקאל עזרא בכה"ר רחמים, יחשל"א.
געל דבר הטלית שלובש בביתו וחוזר ולובש בבית הכנסת טלית אחר. זה כמה שנים נשאלתי על זה וכתבתי פסק באורך שיוכל לחזור ולברך בבית הכנסת על טלית השני מכמה טעמי תריצי, וכל מה שכתב מעלת כ"ת זכרתי בפסק הנז', ועוד לרבות, ואיני יכול להעתיקו פה. ועל דבר התפילין נתתי עצה שילבוש בביתו תפילין של רבינו תם קטן, כי השואל שאל ממני שהוא רוצה לעשות תפילין של רש"י קטן מאד ללובשו בביתו ויחזור ויחלוץ אותו בבית הכנסת וילבוש של רש"י ורבינו תם הגדולים שיש לו, ולכן הוריתי לו שיעשה תפלין של רבינו תם קטן ולא של רש"י וילבשנו בביתו בלא ברכה ויבא לבית הכנסת וילבוש של רש"י ורבינו תם שיש לו שם בברכה. וזה הוריתי על צד היותר טוב כיון שאפשר בכהאי גוונא, מה שאין כן בטלית גדול דלא אפשר למעבד תקנה כזאת, אין הכי נמי יברך בביתו ויחזור ויברך בבית הכנסת על טלית השני.
דועל השאלה השנית, העיקר הוא כמו שכתב המשנת חסידים לכרוך על האצבע ואח"כ יניח הרצועות באבנט. וכן מדוקדק להדיא מלשון שער הכוונות, וכן מפורש עוד בשאר ספרי המקובלים, וכן דרשתי בבית הכנסת, ויש בזה טעם ע"פ הסוד.
הועל דבר הכריכות שבזרוע, אלו החצאין שבראש ובסוף אין נחשבין למנין, ומונין שבע כריכות שלמות, דאין ראש הרצועה הנמשכת רק על צד נחשבת כריכה ואין זה בכלל כריכה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר.
וכה דברי הצעיר
זיוסף חיים ח"ר אליהו
חח"ר משה חיים ס"ט