לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער י; "בני ישראל" 2

בלא התעורר ספק לגבי יהדותם של "בני ישראל", ומתקופה קדומה מוחזקים הם ומיוחסים לזרע ישראל. אולם בשל הינתקותם במשך תקופה ארוכה ממרכזי התורה, התעוררו חששות הלכתיים לגבי סדרי ודיני הנישואין והגירושין שנהגו בהם.

גבפני המועצה היו תשובות של הרבנים הראשיים הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל והרב יצחק הרצוג זצ"ל על מקרים בודדים של חיתון בני עדה זו, והתירו נישואיהם במקרים אלה.

דעל יסוד תשובות אלה והבירורים ההלכתיים היסודיים והמקיפים שנערכו עתה, קובעת המועצה שאין כל יסוד לאסור נישואיהם של "בני ישראל", ולפיכך מותרים הנישואים עמם. על הרבנים רושמי הנישואים לקיים בירורים מתאימים בכל מקרה לפי הנחיות של הרבנות הראשית, ובעת שיתעוררו אצלם ספקות יביאו את הדבר בפני בית הדין האזורי הקרוב, כפי שנהוג ומקובל בכל מקרה של רישום נישואין.

ההרב הראשי יצחק נסים יעביר החלטת מועצת הרבנות הראשית לרבנים רושמי הנישואין בארץ, בצירוף הסברים והנחיות.

והחלטת מועצת הרבנות הראשית, אין לה כל קשר עם שאלת חיתון עם קראים. הללו דינם שונה לחלוטין, ומפורש בשולחן ערוך אבן העזר סי' ד'.