דלכבוד מעלת הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים
שר של תורה רבן של ישראל שמו נודע בשערים
הרב הראשי ראשון לציון מרן מהריא יצחק נסים שליט"א
ירושלים תובב"א
הגאון ישראל!
ואחדשו"ט: הנני מתכבד להציע לפני הדרת גאונו לקוטים בענין המר והמכאיב את הלב של נשואי תערובת אשר יום יום הורס ונותץ היהדות מיסודו. ולא עוד אלא שחלילה, קודם עשר שנים אם לא נאזור מתנינו לעמוד על המשמר לא ישאר לבנות ישראל כי אם לבחור גם בן עקלקלות "גבעת הערלות" או להמתין עד שילבין ראשן, שני דרכים מרים ממות.
זלכן אמרתי עוד יש גבורים בארץ להציל נפש ורוח ישראל. ולציון משפט הבכורה, כי מציון תצא תורה.
חואם יש ממש בדברי, דברי תלמיד לפני רבו, אז אשמח שנתכוונתי לאמת, ואם לאו הרי הם בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר.
טברגשי כבוד והערצה עמוקה
יהצעיר שאין למטה הימנו
רחמים בן לא"א אליהו נאהורי ס"ט
יאתשובה
יבב"ה ו' כסלו תשט"ז.
יגלכבוד
ידהרה"ג הנודע בשערים המצויינים בהלכה
כש"ת ר' רחמים נאהורי יצ"ו, רב דק"ק בון.
יזמחמת טרדותי הרבות בעבודה הצבורית והשפוטית לא יכולתי לצערי הרב לעיין בדברי תשובתו כדבעי. היות וארכו הימים אמרתי לענות היום במכתב קצר ולדחות לזמן אחר את המו"מ בהלכה בנדון.
יחפרצה זו של נשואי תערובת אמנם היתה קיימת במקומות שונים בגולה מלפני עשרות בשנים, התרחבה והתפשטה לדאבוננו הרב בשנים האחרונות יותר ויותר מסיבת החנוך הזר שניתן לבני הדור הצעיר והתרחקותם מהתורה.
יטושאלה זו נדונה בעשרות רבות של ספרים אשר נשאלו על־כך הלכה למעשה. וכמעט שלא הניחו פנה וזוית ומקום להתגדר בו. לעצם הדין אין מה לחדש, אם לא לפלפולא בעלמא ולשאת ולתת בדברי המחברים הנ"ל. ולאיזה מסקנה שנגיע – אם להחמיר כדברי המחמירים ואם להקל, בתנאים ידועים, כדברי המקילים – אין בכוחה של מסקנתנו להעלות ארוכה ומרפא להפרוץ המרובה.
כעצתי היא, איפוא, שתתאספו יחד רבני צרפת ואלג'יריה ותבואו לידי הסכמה אחידה. מעין הסכמה ותקנה שנעשתה פה בארץ בימי ק[ו]דמי המנוח הרב הגאון כמוהר"ר בן־ציון מאיר חי עזיאל זצ"ל ויבחל"א וטובים חברי הגאון ר' יא"ה הרצוג שליט"א וחברי מועצת הרבנות. אף כי ב"ה בארצנו הקדושה עוד לא קרה שנישאו בנשואי תערובת, אבל באו ובאים מחו"ל זוגות כאלו, אשר נישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים.
כאוזאת היתה התקנה: במשך שנה שלמה מיום הגשת בקשתם לביה"ד האזורי להתגייר – אין מגיירים אותם. בתקופת זמן זו מתחקים על הליכות הזוג בענייני יהדות. אם מתברר שאפשר להם שיתנהגו כהלכת יהודאין, ביה"ד יתן רשות לגיירם ולהשיאם כדין ע"י חופה וקדושין. אולם אם ביה"ד האזורי מוצא שמסיבות מיוחדות ראוי לגיירם מיד מבלי לחכות שנה – על ביה"ד לקבל הסכמת הרבנים הראשיים לישראל, ורק אם תאושר על־ידם החלטה זו, אזי ניתנת רשות לאותו ביה"ד לגיירם.
כבמשער אני שאתם לא תוכלו להחמיר יותר, ומאד רצוי שתתקינו הסכמה מעין זו ותתלו את ההיתר הסופי בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל – ואנו לאור הדו"ח שנקבל מכם, נדון בדבר ונודיע לכם את החלטתנו מיד.
כגברור לי גם שבפניכם תעמוד שאלה אחרת של צדדים אשר לא נישאו בנישואין אזרחיים ולא חיו יחד, והצד היהודי דורש לגייר את הצד השני – שאינו יהודי, כדי להנשא בחופה וקדושין כדמו"י.
כדהנה גם בזה יכולים אתם לתקן הגבלות במדת האפשר, ובמקרים היוצאים מן הכלל שתסכימו להתירם תתלו ההיתר הסופי ברבנים הראשיים לישראל.
כהומי יודע אולי דרך זו תגדור במדת מה את הפרצה הגדולה הקיימת במקומותיכם.
כולבד מזאת עליכם להקדיש מכוחכם ומהשפעתכם לדבר על לב הדור הצעיר, בשובה ונחת, ולהסביר לו שיזיר עצמו מבנות ומבני הנכר, להתקדש בקדושת עם ישראל, בדרך אשר הלכו בה עד הלום.
כזוה' יתן לכם כוח לגדור הפרצה ולקרב ליבות בני צאן מרעיתכם לאבינו שבשמים ותזכו לכל טוב.
כחתשובה מעין זו שלחתי השבוע להרב מ. פינגרהוט יצ"ו.
כטבפרישת שלום ובברכת התורה
ליצחק נסים.
לאתגובת השואל
לבכ' כסלו תשט"ז
לגלקראת מעלת הגאון המפורסם לשם ולתהלה
שר ישראל סיני ועוקר הרים
מורנו ועטרת ראשנו ראשון לציון כמהר"ר
יצחק נסים שליט"א
לדגאון עוזנו!
להאחדשו"ט מאד נתכבדתי בקבלת מכתב גאונו. ועוד גדלה שמחתי בראות שעצת כת"ר כמעט כמותה וכדומה הצעתי לפני הרבנים באסיפה שנתקיימה בפאריז בחדש סיון, זאת אומרת שהנושא, לסיבת חומרותיו יוחלט על ידי הרבנים הראשיים בארץ ישראל.
לוובמה שכתב כת"ר שאנחנו לא נוכל להחמיר יותר, אף שזה אמת, מכל מקום אם יתאחדו הכוחות אפשר שיעזור לנו ה' לעשות דבר מה.
לזומודה אני לכת"ר שנטפל ליתוש כמוני להשיב למרות טרדותיו הרבות המפורסמות. וה' יעשה למען שמו הגדול לגדור פרצות עמו בביאת משיחנו כיר"א.
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים