אבקשה לקבל ילדה מאומצת לגיור; קבורת נשואים בנישואי תערובת בבית קברות יהודי
בשאלה
גכ"ח כסלו תשכ"ט
19/12/1968
דכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ מוהר"ר
הראש"ל והרב הראשי לישראל מני"ר
מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
האדמו"ר שליט"א
ואחדשכת"ר בכבוד הראוי ובחרדת קדש, מוכ"ז ידידנו הרב דב באומגארטין נ"י יסביר למני"ר אודות האשה יראת אלקים הג' ביאתריס גוויגאתי לבית כהן שאמצה לה באמצעותנו בת גויה, וכמעט אמוץ זה היה סבה אשר גם הבעל מיכאל כהן יחזור בתשובה.
זאחלה פני"ק כי יואל בטובו אם יראה לנכון להרשות להבי"ד לגייר אותה ושכמ"ה.
חהמחכה למלקוש ברכותיו
טע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
ינ.ב. ובאגב אבקשה נא מהדרת כת"ר כי יעשה נא חסד לעיין בהמצו"ב ויודיענו חוות דעתו הרחבה לדעת מה יעשה ישראל כי כל העיר בעוה"ר נעשית כמרקחה רח"ל.
יאקבורת נשואי תערובות בארגנטינה:
יבלחסום בפני הזרם הזה, גדר ותקן בזמנו מאור דורנו כמהר"ר ר' שאול סתהון ז"ל, וכאשר הובא בספרו "דבר שאול", שלא לקבל גרים כלל בארגנטינה. ואחריו בא מוהר"ר דוד סתהון ז"ל וחדש עוד פעם הגזרה והסכים אתו חו"ר וגאוני כמה ארצות אשכנזים וספרדים ועד היום הננו ממשיכים בתקנה זו בכל תוקף.
יגאחינו הדמשקאים הוסיפו לנקוט במגדר מלתא לענוש את המתבולל גם שלא לקברו בבית הקברות שלהם (עיין במהר"ם שיק יו"ד רמ"ט).
ידוגם אני השתדלתי ושכנעתי את הח"ק שלנו לנקוט באותו מגדר מלתא, וסברו וקבלו והכניסו אותו בהתקנון שלהם שאושר ע"י הממשלה ג"כ, אך במובן זה שכל הנשוי באופן רשמי עם אשה לא כשרה לו לפי תוה"ק אין קוברים אותו בבית הקברות של העדה.
טובהתקנה של "דבר שאול" לא נזכר שום דבר מזה, רק שלא לקבל גרים בארגנטינה.
טזמובן כי מדי פעם בפעם כאשר יקרה מקרה לא טהור מזה, קרובי המתבולל מרעישים עולמות עד שסוף סוף מוליכים את המתבולל וקוברים אותו בקברות של שאר העדות ע"י תשלומים סכומים גדולים.
יזוכעת בראותי שלא הועילו חכמים בתקנתם כי סוף סוף הם נקברים בקברות ישראל, ולא עוד אלא ששאר העדות מנצלים את ההזדמנות הזו לסחוט המון כספים מהם ומחלוקות גדולות צומחות עבור זה יום יום, והיות כי לא נעלם כי לפי דעתי אין כל אסור רק שלא לקבור אפילו רשע חמור אצל רשע קל.
יחלכן חושבני כי הגיעה השעה לשים קץ לכל התלאות האלה באופן כזה: לקבוע מקום קברות מיוחד להחטאים האלה שיהיה בתוך בית הקברות של העדה, רק מובדל ומרוחק ע"י גדר של אבנים וכיוצא, ובזה אולי יהיה להם יותר בזיון ועונש, שיהיו מצויינים לרעה שם, וכל העם יראו וייראו ולא יזידון עוד.
יטתשובה
כב"ה. ירושלים,
י' בשבט התשכ"ט
כאלכבוד
האי גברא רבה ויקירא
הרה"ג כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א
רב ראשי לק"ק בני אר"ץ בארגנטינה
בואנוס־איירס.
כבשלום וישע רב,
כגקבלתי את מכתבו מיום כ"ח בחודש כסלו על ידי שליחו בענין אימוץ הילדה הגויה ע"י משפחת כהן, שבקש כת"ר שאודיע לבית־הדין שיטפלו בגיורה. כבר הבעתי דעתי לכב' במכתבי הקודמים, שאין דעתי נוחה מאמוץ ילדים נכרים. בתי־הדין הרשמיים בארץ עמוסים עבודה ומוטרדים גם כן בשאלות הגיור של עולים נשואי תערובת ובניהם, ואיני מוצא לנכון להטרידם גם בעניני גיור של בני חוץ־לארץ.
כדבענין שאלת קבורתם של נשואי תערובת בבית קברות של יהודים, שכב' רוצה ליחד להם מקום בהפסקת כותל, יתכן הדבר אם יהיה מרחק ניכר בין הכותל לקברות משני הצדדים, וע' תשובת הרמ"ע מפאנו סי' מ"ד שכותל לבד אינו מספיק. גם ראוי להגביה את הכותל ככל שאפשר. בפרישת שלום לכ"ת ולבני קהילתו.
כהבכבוד רב,
יצחק נסים
כושאלה
כזב"ה ט"ז שבט תשכ"ט
4/2/69
כחכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ מוהר"ר
הראש"ל והרב הראשי לישראל מני"ר
מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
כטהנדון: גרות בת מאומצת אצל הזוג מיכאל כהן – וביאתריס גוויגאתי
לאדמו"ר שליט"א,
לאאחדשכת"ר בכה"ר וחרדת קדש, הנה האשה הנצבת בזה היא האשה בעצמה המדובר בה במכתבנו מיום כ"ח כסלו תשכ"ט (19.12.68).
לבנא לשון בקשה לראות בענייה ואם ייטב בעיני הדרת כת"ר לתת צו לגייר לה הבת המאומצת אצלה, ויואיל בטובו הגדול לאשר תעודת הגרות בכדי שנוכל לקיים את דברי התקנה.
לגיזכר נא בחסדו להשיבנו על שאלתנו בקשר לקבורת המתבוללים ושכמ"ה.
לדהמחכה למלקוש ברכותיו
להע"ה יצחק משה שחיבר ס"ט
לושאלה
לזב"ה י"ח שבט התשכ"ט
6/2/69
לחכבוד הו"מ הרה"ג מעו"מ סוע"ה
מוהר"ר הראש"ל והרב הראשי לישראל
מני"ר מרן מוהרר"י נסים שליט"א
ירושת"ו
לטאדמו"ר שליט"א,
מנתכבדתי היום ביקרת גי"ק [גלילת יד קדשו] מיו"ד שבט דנא. ואשר לגיור הילדה המאומצת, הנה מלפני שבועיים הגיע מכתב מהרב באומגארטין נ"י, כי הדרת כת"ר מסכים שהבי"ד יטפל בגיור זה.
מאעל סמך המכתב הנ"ל נסע הזוג עם המאמצת לא"י ובו ביום מסרתי להם מכתב בקשה למני"ר שליט"א זמנו ט"ז שבט דנא.
מבובכן נא לשון בקשה שאל ישיב פניהם ריקם ובפרט אחרי אשר הוציאו כמה הוצאות למטרה זו.
מגובסוף ברצוני לדעת החלטת מני"ר שליט"א במקרה שיפנו אלינו עוד פעם באמוץ כעין זה, הכדאי שנדחה אותם ואפילו אם ברור לנו שלא ישמעו לקולנו וילכו לאמץ להם בנים ספקי ממזרים מאשר ימצאו.
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים