לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יא; קבלת גרים 17

בהצעת החלטה של הרב נסים

גבשנת תש"ל-תשל"א נפתחו שערי ברית המועצות ליהודים ומאות אלפים עמדו לעלות ארצה. כידוע, פעלו מנהיגי ברית המועצות במשך עשרות שנים לניתוק היהודים מדתם, אסרו על חינוך דתי והקשו מאוד על קיום חיים דתיים. הניתוק מהדת הביא לריבוי נישואי תערובת בקרב יהודי ברית המועצות. כדי להתמודד עם בעיה חריפה זו, ראה הרב נסים צורך חיוני לזרז את תהליכי הגיור, בין השאר ע"י קיצור תקופת ההמתנה של שנה שנדרשה ע"י תקנתם של הרב הרצוג והרב עוזיאל, וע"י הקמת בי"ד מיוחד שיתמחה בגיור. לשם כך ניסח הצעת החלטה זו, שאושרה ע"י מועצת הרבנות הראשית בשינויים מסויימים:

דזה עשרות בשנים שאחינו בברית המועצות שרויים במשטר של דיכוי רוחני שביקש לעקור מהם כל זיק ליהדותם ולמורשת ישראל.

הההתעוררות הלאומית של אחינו אלה בשנתיים האחרונות ומאבק הגבורה שלהם למען עליה לארץ הקודש המלווים בסימנים ברורים של רצון להידבק במורשת ישראל על אף הכליה הרוחנית שזממו עליהם – הם מן התופעות המופלאות של דורנו.

ולפיכך, מחליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל כי כל בקשה לגיור שתוגש ע"י עולה מברית המועצות תידון במלוא הדחיפות הראויה, והגיור יבוצע בהליך מהיר ומזורז.

זלנוכח העומס הרב של בתי הדין הרבניים הטרודים בעבודתם היומיומית בכל ענפי האישות, קובעת מועצת הרבנות הראשית כי יש להקים בי"ד נייד שעיקר זמנו לדון בבקשות לגיור, כדי למנוע עיכובים הנובעים מעומס העבודה של בתי הדין האזוריים.

חבקשות גיור של עולים הנשואים בנישואי תערובת – תבוטל לגביהם תקופת ההמתנה של שנה, והגיור יבוצע בתקופת זמן קצרה יותר.

טבית דין רבני יהא רשאי, אם ראה טעם מספיק לכך, להפחית מחובת ההמתנה של שנה גם בבקשות גיור רגילות.

ימועצת הרבנות הראשית מחליטה למנות רב מוסמך מטעמה שיצא לוינה כדי להרכיב בי"ד שיטפל בבקשות גיור של מועמדים לעליה לפני בואם ארצה.

יאלשם קיצור תקופת ההמתנה רואה מועצת הרבנות הראשית צורך בהקמת בית אולפנה למועמדים לגיור שבו ילמדו המועמדים עיקרי היהדות ומצוותיה בצורה מרוכזת.