מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יג; מילה ופדיון הבן, קריאת שם ואימוץ 2

אמילה שלא בזמנה ביום ששי
בתשובה (השאלה חסרה)
גב"ה, ירושלים, ר"ח שבט תשי"ז
דלאחי יקירי אליהו ששון הי"ו
השלום וישע רב,
וקבלתי מכתבך מיום ו' בטבת ש"ז ושמחתי לשמוע על שלומך הטוב.
זאשר לשאלתך, תינוק שלא נימול בזמנו, אם מותר למולו ביום ששי, הדבר שנוי במחלוקת.
חיש אומרים שבשלושת הימים הראשונים למילה יש חשש סכנה, ולכן אין מלין לא ביום חמישי ולא ביום ששי כדי שלא יצטרכו לחלל השבת. ויש אומרים שאין חשש סכנה אלא ביום השלישי ולכן לא מלים ביום חמישי אבל מלין ביום ששי. אחרים אומרים שמשום מצוות מילה סומכים ומלין בכל ששת ימי המעשה לרבות חמישי וששי.
טמרן ה"בית יוסף" ב"בדק הבית" סי' רס"ה כתב בשם התשב"ץ שאין מלין ביום חמישי אבל מלין ביום ששי. בעל "שפתי כהן" באותו סימן כתב שמלין ביום חמישי וביום ששי. לעומתם הכנה"ג והחיד"א כתבו שאין מלין לא בחמישי ולא בששי.
ימשום כך, על כל מקום לנהוג כמנהגו, כי יש לו על מה לסמוך.
יאאני תפלה שה' יצליח דרכיך וכל אשר תעשה תצליח.
יבבברכה נאמנה,
יגיצחק נסים