לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טו; אבלות וקבורה 2

בי"ג מנחם אב תשט"ו

גהחלטות הרבנים הראשיים לישראל בקשר להוראות למשלחת הנמצאת ביון לשם זיהוי גופות אסון המטוס.

דלעשות כל המאמצים להפריד את הגופות של הנוצרים או אבריהם, עד כמה שאפשר.

הלהשלים את הגופות שאפשר ולהפרידם משאר הגופות ולא לערבבם בשום אופן.

ואם אפשר לזהות גופה או חלקים מגופה עפ"י סימנים כגון ציצית, סימני ברית וכד', או להיפך כגון צלב, כתובת קעקע – לא לערבבם עם גופות או איברים אחרים ולהחזיקם לחוד.

זלמנות מספר הראשים, רגלים, ידיים וכד', כדי לקבוע מספר הקרבנות שנמצאו במקום.

חלגבות עדות שאף אחד לא קפץ או צנח מהאווירון בעת נפילתו, וכן ששום אדם לא יצא מהאווירון אחרי שנפל על הארץ.

טעדות זו אפשר לגבות גם מנכרים.

ישיתקשרו עם הרב חזן בסופיה והרב ברזילי, אתונה, שיבואו למקום לטפל בגבית העדויות, ובזיהוי הגופות.

יאיצחק אייזיק הלוי הרצוג יצחק נסים.