מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טו; אבלות וקבורה 10

אמצוה לקיים דברי מי שציווה להעלות עצמותיו לקבורה בא"י (ואופן החניטה המותרת)
בתשובה (השאלה חסרה)
גב"ה, כ"ו באייר התשי"ז
דלכבוד מר יוסף כהן יצ"ו שכון 3 רח' 5 מס 6/2, עכו
הא.נ.,
והורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום י"ג באייר ש"ז ולהודיעך כי מצווה היא לקיים דברי המת ולהעלות עצמותיו לקבורה בארץ־ישראל.
זואשר לחניטה, הריהי מותרת, אולם בתנאי שבשעת החניטה לא יוצא כל אבר מתוך גופו של המת.
חבכבוד רב,
טהמזכירות