מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טו; אבלות וקבורה 19

אנתינת נעליו של נפטר לאדם אחר
בשאלה (השאלה כתובה באנגלית ולא הוקלדה)
גתשובה
דב"ה. ירושלים, כ"ו בטבת התשכ"ט
הלכבוד גב' גרייס סילס, לונדון.
וג.נ.,
זבתשובה למכתבך אל כב' הרב הראשי הנני להודיעך כי בספר חסידים, סימן תנ"ד, כתוב שאין לתת מנעלי המת לאחר שלא יבוא לידי סכנה, אך לא פורש איך יבוא לידי סכנה.
חבספרים אחרים רצו לומר שבגדי המת ניתנים לנקוי ע"י כביסה מה שאין כן בנעליים ולפי דבריהם יש חשש של העברת המחלה של המת ללובש הנעליים.
טאם בנך ז"ל נפטר ממחלה איזו שהיא, אין לתת את נעליו ליהודי אחר.
יהמקום ינחם אתכם ולא תוסיפו לדאבה עוד ובירושלים תנוחמו.
יאבכבוד רב,
יבמנהל הלשכה