לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טז; על משמר הכשרות 4

בשאלה

גיום א' ב' ניסן תשי"ח

דלכ' הראשון לציון מעוז ומגדול, עטרת תפארת נזר ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ד' בעוז, מורנו ורבנו הרה"ג ר' יצחק נסים שליט"א

השלום ורוב ברכות!

ובהיותי בשבת זו בדימונה כדי לפעול שם למען הרישום, נשאלתי ע"י תושבי המקום שאלה דלהלן, ומכוון שאין ביכולתי לענות עליה, באתי בזה לשאול שאלה זו את כת"ר, למען אשר יורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו.

זהשאלה היא זו: ישנו מנהג אצל עולי מרוקו, שכאשר אדם נכנס לדירה חדשה הוא שוחט עוף או בהמה, את בשרה אוכלים לחנוכת הבית, אך בזמן השחיטה מכונים גם לפיס את השדים, כי אצלם אומרים שכאשר נכנסים לבית חדש – השדים תובעים איזה קרבן. וכמדומני שגם זורקים דם לשם זה.

חאני מקוה שגם כת"ר שמע על מנהג זה, ואבקש מאד שיואיל להודיעני את דעתו דעת תורה בענין זה.

טובקשתי שטוחה לפני כת"ר שיואיל להשיבני דבר בהקדם האפשרי, כי האנשים מחכים לתשובה.

יבהזדמנות זו ברצוני אני הקטן להביע את רגשי הערצתי הערכתי והתפעלותי על פעולותיו הברוכות למען הרמת קרן התורה בארה"ק, ועל אף כל המשטינים והמפריעים, הן מבית והן מחוץ, הרי אנו וכן רבים כמונו נעמוד תמיד לימינו, וד' יהי' בעזרו ויצליח בכל אשר יפנה

יאבברכת התורה,

יבחנוך צמבליסטה

יגתשובה

ידב"ה, ט' ניסן תשי"ח

טולכבוד מר חנוך צמבליסטה יצ"ו, מרכז הכרמל, חיפה

טזא.נ.

יזהורני כבוד הראש"ל הרב הראשי לישראל להודיעך, שמנהג אנשי מרוקו שהזכרת במכתבך לא ידוע לו. אם שוחטים בבית בסתם עוף או בהמה ואינם מתכוונים לפיס את השדים ולא זורקים את הדם לשם כך, הרי זה ברור שמותר. ועיין חתם סופר יורה דעה סי' קלח ו"חיים ביד" סי' ל"ב. ומפני עומס העבודה לא אופשר לי להעתיק לך דבריהם. הספרים האלה הם מצויים בכל מקום. תוכל לעיין בהם ותבוא על ספוקך.

יחבכבוד רב, מזכיר.