לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טז; על משמר הכשרות 18

בשאלה

גב"ה, יום כ"ז שבט תשל"א

דהחיים והשלום יחדיו יהיו תמים. על ראש החכם והשלם הגאון הנודע בישראל שמו הרב יצחק נסים שליט"א, הראל"צ והרב הראשי לישראל.

האחר ברכת שלום כיאות לערכו הרם והנשגב.

ואפנה אליו בזה בקשר לשאלה דלקמן. ואקוה שימצא פנאי ויחווה לי דעתו הגדולה בנידון זה. וע"כ יתברך מן השמים, ויאריך ימים ושנים על ממלכתו.

זבאשת כהן שהפרישה חלה מעיסתה, ואח"כ נתערבה החלה בעיסה, ונשאלה השאלה, האם אפשר להתיר העיסה (ולא הי' בו ביטול בק"א).

חוזה אשר החילותי בעזר החונן לאדם דעת.

טביור"ד סי שכ"ז פסק הרמ"א, שאפשר להשאל עליו. וכן הסכים עמו הש"ך, אבל בט"ז שם חלק על הרמ"א, וסובר שא"א להשאל עליו. אא"כ יש פתח אחר לחרטה. ולמעשה נראה דגדולי הפוסקים חששו לדברי הט"ז, יעויין בשאילת יעבץ סי' צ"ח ובשו"ת חת"ם סופר יור"ד סי' שי"ט, דפסקו דאם נתערבה באותה עיסה אפשר להסתמך על דברי הירושלמי בדמאי, דהדרא לטיבלא, אבל אם נתערבה בעיסה אחרת אין להתיר אלא לצורך גדול. אבל הגר"א והחזו"א (זרעים – דמאי סי' ט"ו סק"י), פירשו אחרת בירושלמי ולשיטתם אין כתוב בירושלמי דהדרא לטובלא, וא"כ לשיטתם אף באותה עיסה, אין להתיר אלא לצורך גדול.

יאכן בנידון דידן נראה דאין להתיר ולהשאל אף לצורך גדול ואף אם יש פתח אחר לחרטה. דהנה בגמ' נדרים נ"ט מבואר דאם הגיע ליד כהן, א"א להשאל עליו. ולכאורה אף אם הכהן עצמו הפריש, הוי כהגיע ליד כהן. ואינו יכול להשאל עליו, וכן מצאתי בספר "חלקת יואב" בקונטרס קבא דקשייתא קושיא ל"ג. וא"כ בשאלתנו דהוי אשת כהן, אין להתיר ולהשאל כלל וכלל. וכל העיסה אסורה.

יאהנלענ"ד כתבתי. ואצפה לתשובתו המהירה.

יבבברכת התורה וכט"ס. המצפה לישועת ישראל בגאולה שלמה בקרוב.

יגיוסף הרץ

ידתשובה

טוב"ה. ירושלים, ו' באדר התשל"א

טזלכבוד הרב החו"ב כש"ת ר' יוסף הרץ שליט"א ירושלים ת"ו.

יזאחדשה"ט,

יחקיבלתי מכתבו מיום כ"ז בשבט ש"ז בו שקיל וטרי כ"ת בדין חלה שנתערבה שכתבו הפוסקים שאפשר בשאלה, ומחדש בטובו דאם העיסה היא של כהן לא מצי לשאול עליה, דהוא עצמו זכה בה ודינה כדין הגיעה ליד כהן.

יטהנה לע"ד לא נראה כלל חדושו זה. והספר חלקת יואב שכ"ת מסתמך עליו לא ראיתיו מעולם ובודאי הוא מאחרוני זמננו, ובמח"כ שגה בזה, ומסתמות דברי כל הפוסקים שכתבו שאפשר בשאלה לא נראה כן, ונראה שגם כהן יכול לשאול אם נתערבה חלתו. ומ"ש בהגיעה ליד כהן אין נשאלין עליה, שם משום שיצאה מידו וזכה בה אחר הכהן, וגם בזה יש פלוגתא, ואין לי פנאי כעת להאריך.

כועיין היטב נודע ביהודה מהד"ת יו"ד סי' קנ"ד, ח"ס יו"ד סי' ש"ך, ובסה"ק יין הטוב יו"ד סי' ט"ו, ובעיונו שם יתחוורו לו הענינים, ומשום כך הסתפקתי בשורות אלו ועמו הסליחה.