לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער יז; היכון לקראת אלקיך 2

בשאלה

גז' אדר תשכ"ו לפ"ק

דלכבוד הרב הגאון הגדול כש"ת מוהר"ר יצחק נסים שליט"א הרב הראשי לאה"ק

ההיות שנמצאים בישיבתנו בחורים מבני עדת הספרדים יוצאי אלעפא [חאלב] שבסוריא – וקהיר שבמצרים, שאינם נזהרים בדין המובא בש"ע או"ח סימן ב באיסור הליכת ד' אמות בגילוי הראש, וסומכים עצמם על שבמקומות מושביהם לא החמירו בזה רק הרבנים ות"ח. לכן אני פונה למעכ"ת בשאלה האם יש איזה סמך למנהגיהם, ואפילו אם נאמר שמנהגיהם בשורת הדין, איך הוא עכשיו שגרים בין יהודים מעדת האשכנזים שדין זה נתפשט אצלם.

ועוד נתפשט אצלם המנהג לברך ברכת בורא מיני מזונות על אכילת מצה בכל ימות השנה לבד מפסח שאז קובעין סעודה על המצה ומברכין ברכת המוציא. האם יש איזה סמך לנוהג זה, או הוא בכלל טעות?

זבכבוד רב, ירוחם לשינסקי

חתשובה

טב"ה. ירושלים, ג' בטבת התשכ"ז

ילכבוד הרב ירוחם לשינסקי שליט"א ניו־יורק.

יאשלום וישע רב,

יבשאלותיו קיבלתי במועדן, ובשל טרדות הזמן המרובות אחרתי להשיב עד עתה.

יגבענין ההליכה בגילוי ראש: רוב הפוסקים סבורים שהליכת ד' אמות בגילוי ראש אסורה היא מן הדין. וכן פירשו דעת מרן בשו"ע א"ח סימן ב' סעיף ו', שאסור לילך בקומה זקופה, שהדבר מוסב גם על הליכה ד' אמות בגילוי ראש. לגבי אלה שהיה מנהגם לא להקפיד, כפי שכב' כותב, כתבו האחרונים, כיוון שהיום מנהג כל הלא־יהודים לילך בגילוי־ראש, יש בכך משום בחוקותיהם לא תלכו. והאריך בזה מאד בעל ספר "פתח הדביר" על שולחן ערוך בסי' הנ"ל.

ידבענין הברכה על המצות שלא בפסח: אמת, נכון הדבר. רבים נוהגים לדונם כפת כיסנין ולברך עליהם בורא מיני מזונות, אם אוכלים עד שיעור ג' ביצים, שהם 162 גרם. יותר מזה, יש ליטול ידים ולברך המוציא.

טובכבוד רב, יצחק נסים